פסים

זוהי חולצת הפסים האחרונה שקניתי. כן היא מקוס, כן אני יודעת שכבר יש בארץ, לא עדיין לא הייתי.

זוהי חולצת הפסים הראשונה שהכנתי.

כך נולדה הגזרה לקרוז טישירט זו האישה והאגדה האחראית לכך שכולנו לובשות פסים.

קוקו שאנל, הפסים והאגדה גם הוא התאהב בפסים ומחזר אותם אין ספור פעמים.

ז׳אן פול גוטייה, לא הפסיק לפספס (בקטע טוב!) זוהי כוהנת הפסים הגדולה (של ארצנו הקטנטונת).

אביבה זילברמן, כל מראה מנצח וזה המדריך שלכן להכנת הפסים המושלמים או הלא מושלמים שלכן, בדיוק כפי שחשקה נפשכן היצירתית.

לפני אנקדוטה על פסים: הכל התחיל כשחיל הים הצרפתי קבע כי פקודיו ילבשו חולצות לבנות עם פסים כחולים שמסתיימים בקו החזה. קוקו שאנל, אשר בילתה את זמנה בעת מלחמת העולם הראשונה בהפלגות שונות, ראתה את החולצות של המלחים הצרפתים ונדלקה. בדיוק 100 שנה עברו מאז ששאנל השיקה בחנותה הראשונה חולצה דומה לזו של המלחים. הפריט השיקי הפך מהר מאוד לפריט מנצח. גם פסים כחולים וגם חולצה מבד ג׳רסי, פרובוקציה רצינית לשנת 1917.

אחרי מה שמייחד את הפסים האלו שהכנו (עדי אשר ואני, יום הדפסה מספר 3, אביב, שמש נעימה, פנים, סטודיו, אקשן!), הוא שהם אינם רציפים. ככה זה כשעובדים עם מה שיש, קורים דברים נפלאים! הרשת דרכה הדפסנו הינה בגודל 40 על 60 ס״מ, ועל מנת ליצור בד רחב דיו היינו צריכות להשתמש ברשת מספר פעמים. וזאת התוצאה הכל כך מספקת שקיבלנו!

רשימת חומרים: רשת לדפוס משי בכל גודל שתרצו, מסקינטייפ בעוביים שונים, צבע להדפסה (ערבוב של פסטה שקופה/אטומה ופיגמנט) ומגב הדפסה.

גזורות באינסטגרם  המתכון המנצח: לקחנו את המסקינטייפ והדבקנו לרוחבה של הרשת על צידה החיצוני. עשינו את זה ביד חופשית, מבלי למדוד, על מנת לקבל מראה א-סימטרי.

הפכנו את הרשת והדפסנו תחילה בצבע הראשון (הבהיר יותר), צהוב בעל גוון כורכומי.

הדפסנו עם הרשת שלוש פעמים לרוחבו של הבד. לאחר מכן הורדנו חלק מהמסקינטייפ והוספנו כמה פסים חדשים. הדפסנו בכחול נייבי.

את הגזרה (גזרה לחולצת קרוז טישירט) בקושי הצלחתי להכניס לבד המודפס. אז טיפ חשוב, קודם כל למקם את הגזרה על הבד, לבדוק מה גודלו של השטח עליו צריך להדפיס ולתכנן את ההדפסה בהתאם.

קרוז פסים אגב, אם אתן אוהבות את האפקט הלא מושלם המושלם הזה, אפשר למעשה להוסיף פסים לכל חולצה חלקה (או לא חלקה) שיש לכן.

ואגב אחרון, גם במשבצות זה עובד נפלא!

הכירו את: עדי

החלטתי לפתוח פינה. פינת הכירו את. כי אני רוצה שתכירו גזורות נוספות. בעיקר כי הן נותנות גם לי השראה כל הזמן.  אז תכירו את עדי. עדי באום טמיר. עדי היתה תלמידה שלי בקורס תפירה בסטודיו 6b. אחר כך שמרנו על קשר, ולמעשה הפכנו חברות, כשנושאי השיחה בפגישותינו הם בעיקר: עיצוב - מעבר לזה שעדי היא אדריכלית נוף, היא פשוט בחורה מוכשרת, וכמעט כל דבר שהיא מניחה עליו את ידיה, יוצא מסוגנן להפליא. ילדים - איכשהו יצא שהגדולה שלי והקטנה  שלה באותו הגן. פילאטיס - עדי גררה אותי לשיעור ביום רביעי בערב ומאז אני שם.  בגדים - בדים, תיקים ועוד המון  המון אופנה.  עדי בגזרה של אוברול קייצי
איך היום שלך נראה? קמה בבוקר- קפה- רצה לעבודה- מתכננת את הפארקים והשכונות של מחר- שלוש כוסות קפה- רצה לאסוף מהגן- מטפסת את שינקין ומשכנעת את עצמי שאין צורך שאכנס עכשיו לקנות עוגיות מקרון/בגדים/פרחים- ארגז החול בכיכר הבימה- עוד קפה- ארוחת ערב- אוספת את ארוחת הערב מהרצפה- פילאטיס- כביסה- קוראת ספר- שלוש מילים עם הבעל- נרדמת. גזרה לשמלה יפנית הריון סטייל
מתי את מספיקה לתפור משהו? תמיד יש לי כמה פרויקטים לא גמורים על השולחן. הם נודדים מהשולחן למדפים ומשם לארון אחר, עד שמתפנה לי שעה בשבת, כשבילי ישנה צהריים.
בגזרה של קרוז טישירט אין כמו סטרץ׳ להריון נוח וסופר שיקי, ושימו לב לשרשרת ההורסת!
מה נותן לך השראה? טוקיו. הייתי שם לפני שנתיים. העוצמה של העיר. הגובה של המבנים, כמויות האנשים ברכבת התחתית, המסכים הענקיים, חלונות ראווה מטורפים, משאיות שמשמיעות מוזיקת פופ יפנית. השילוב של כל הטירוף הזה עם האדיבות היפנית, עם הסדר המופתי שבו העיר מתנהלת ועם הנקיון, מדהים בעיני. עוד דברים שמרגשים אותי: מונוכרום, מינימליזם, השקעה בפרטים קטנים, טקסטיל עם הדפסים, טקסטורות, פסים שחור לבן וקיטש.
קרוז טישירט מוצלחת במיוחד
מתי את מחליטה מה את לובשת בבוקר, ואיך את עושה את זה? אני, למשל, פותחת את הארון שנייה לפני שאני צריכה לצאת, לובשת את הדבר הכי קרוב להגיוני שנראה לי באותו הרגע, ואז מבטיחה לעצמי שפעם הבאה אתכנן מראש. זה אף פעם לא קורה.  בשש וחצי בבוקר אני מנסה לחמוק למקלחת בלי להעיר את בילי. אם זה עובד והיא ממשיכה לישון, אני ממששת את הבגדים בחושך בשקט, ואומרת לעצמי שממילא שמונים אחוז מהם שחורים, אז להדליק את האור לא היה עוזר לי. בדרך כלל זה לא עובד, ואז אני מוצאת את עצמי מתלבשת ומתאפרת כשהיא על הידיים שלי. אחד הדברים האהובים עליה זה להוציא את כל הבגדים שלי מהארון ולהעביר אותם לסלון. אז יוצא שאני רצה בתחתונים בכל הבית בחיפוש אחר ה(קרוז) טי שירט השחורה הספציפית שאני חייבת ללבוש היום.
ועוד קרוז קלאסית  מי המעצב האהוב עליך? Hayao Miyazaki - במאי הסרטים היפני. אני מוקסמת מהעולמות שהוא יוצר, מהחן של היצורים שלו, מההרגשה שהכל בסרטים שלו חי, גם מכונות מטוסים וטירות. על מה את עובדת בימים אלו? על הבלוג החדש שלי ושל ענבר- BARAD, החלטנו לא לקנות בגדים במשך שנה ולרענן את כל המלתחה שלנו רק עם בגדים שאנחנו תופרות או משדרגות. אני בכלל לא בטוחה שאצליח לשרוד שנה שלמה בלי שופינג... גזרה לשמלה יפנית שהתחפשה לאננס, אחת האהובות עלי!
מה הפריט האהוב עליך בארון כרגע? חולצה מכופתרת שחורה עם פתח בגב מ TSUMI מותג יפני שלמרבה הפלא, גולף מייבאים לארץ. זו חולצה מכותנה עדינה ורכה, יושבת בול על הגוף והפתח בגב נותן לה טויסט מגניב. היא הולכת עם הכל ויכולה להתאים גם לפגישה חשובה וגם ליום כיף עם חברות. במשפט, מה הסגנון שלך? שחור על שחור עם אקסוסוריז מופרכים.
בד היסטרי שעדי הביאה מיפן, לובש גזרה של תיק טוט
עוד משהו לכדאי לדעת על עדי: לעדי אוסף תכשיטים יפיפה שלשמחתי הרבה יש לי גישה אליו…
שרשרת הלבבות של עדי מדגמנת לצד חולצת אביב
אחרי מי את אוהבת לעקוב ברשת? אני תמיד מחפשת מישהו חדש לעקוב אחריו. כרגע אני עוקבת אחרי The selby,  והבלוג im on leave של נעה קליין. אני עוקבת גם אחרי a pair&a spare וכמובן אחרי גזורות!  איזה כיף :)

טישירט חורף

אין לי בעיה עם החורף כאן. באמת שלא. שבע שנים חייתי בניו יורק. שבע שנים בהן קר היה (לי) מספטמבר ועד מאי. אז באמת שאין לי בעיה עם החורף שלנו. אני גם מברכת על כל טיפה של מים שיורדת כאן (התשדיר ההוא של הפנים המתייבשות של רננה רז עדיין חקוק בי) ולא מעזה לקטר על כך שבעשרים יום בשנה (בערך), אני נאלצת לקחת מונית או ללכת ברגל, במקום לרכוב על אופניים. מה שכן הטריד את מנוחתי, עם הגעתו של החורף, היא אבחנה חדשה שהבליחה במוחי תוך כדי שאני שוב לא מוצאת מה ללבוש: אין לנו טישירטס חורפיות. פשוט אין. תסתכלו, למשל, על ערימת החולצות הקצרות שלי. וכשאני אומרת חולצות קצרות, אני מורידה את המכופתרות, הווסטים, הסריגים ואת כל שאר החברים. אני מדברת על ערימת הטישירטס הקצרות שלי. ספרתי מעל שלושים.

גילוי נאות: הערימה מסודרת כך רק בחודשי החורף

בחורף, לעומת זאת, יש לי סוודרים משונים, אפודות וחולצות מכופתרות, וגם כך זה מסורבל להתלבש. אז למה כל כך קשה, אמרתי לעצמי, למצוא כמה טישירטס עם שרוול ארוך?! מי שמצאה כאלו טישירטס (יפות!) שתרים יד ותשלח לי לינק מהר. כן, ב Belle and Sue יש כמה יפות. ראיתי. אבל עדיין מדובר במצרך נדיר.

בשבועות האחרונים הכנתי שלושה סוגים שונים של טישירטס ואני חורשת עליהן. את זו שבתמונה הכנתי בתחילה כטישירט רגילה, ואז, בגרסה השנייה, הוספתי לה צווארון גולף גבוה ופטנטים גבוהים בשרוול. את הגרסה הזו אהבתי יותר, במיוחד בשילוב הבדים הזה. אז המדריך המצולם לפניכן. הגזרה להכנת חולצת טישירט החורף של גזורות כאן. והחורף גם הוא בהחלט כאן.  בשבוע הבא טישירט נוספת, אולי אפילו קלה יותר לביצוע (רמז: קרוז).

נגזור לפי הגזרה (דה!)

נחבר את קו הכתף בשני הצדדים. למי שתופרת עם מכונה רגילה ולא עם אוברלוק, כדאי להחליף למחט דקה המיועדת לסריגים. בנוסף, יהיה עליכן לתפור תוך כדי מתיחה עדינה של הבד (וזאת על מנת לאפשר לתפר עצמו להיות גמיש מעט).

לאחר מכן נחבר את השרוול. נניח את ימין השרוול על ימין החולצה. כדאי לוודא שראש השרוול מתחבר בדיוק לתפר שבקו הכתף. את שאר החיבור (על פי החיצים) כדאי להדק קודם עם סיכות ואז לגשת לתפור. כעת נחבר את תפרי הצד. נניח את החולצה כאשר צידה היפה כלפי פנים, ונחבר בתפר את החולצה לאורך כל צידה, מקצה השרוול ועד לקו המותן בתפר אחד.

עכשיו נותר לחבר את המנג׳טים ואת הצווארון. ראשית נקפל אותם לאורכם (לאורך הפסים שעל הבד), ימין על ימין, ונחבר בתפר. נהפוך רק חצי דרך (כמו בתמונה).

כעת נחבר את המנג׳ט לקצה השרוול כאשר כל הקצוות מחוברים יחד בקצה (תמונה). באותה הדרך נחבר גם את הצווארון.

את המכפלת אפשר לסגור בתפר רגיל. לחילופין, ניתן לגזור רצועה דקה נוספת מהבד של הצווארון והמנג׳טים (רצוי בד ריב) ולחבר באופן דומה. הרצועה צריכה להיות קטנה יותר מהיקף החולצה. בכמה? שאלה טובה. לי יצא בכ- 20 ס״מ מסך כל ההיקף, אבל זה תלוי בבדים בהם בחרתם להשתמש. מומלץ לגזור רצועה לפי היקף החולצה, ואז למתוח אותה ולראות כמה צריך להוריד.

צווארון מוסיף המון אז תתחדשו ותהנו, ואל תשכחו לשלוח לי תמונות של החולצות שהכנתן ל- gzurot@gmail.com סופ״ש נעים!

חולצת גבעול

>

אני זוכרת שכשחייתי בניו יורק, בכל שנה הייתי מופתעת מחדש. יום שני הראשון בכל חודש ספטמבר מתחבר לסופשבוע ויוצר סופשבוע ארוך הנקרא לייבור דיי וויקאנד. וביום שלאחר הוויקאנד המדובר קורה דבר משונה: מזג האויר מתחלף בבת אחת. בום, הסתיו מגיע. שבע שנים עקבתי אחר העניין הזה והוא לא איכזב. קיץ. בום. סתיו. פשוט כך. ואצלנו? הסתיו לא נראה באופק, וגם אם יהיה מעט מעונן השבוע, עוד יהיו ימים חמים רבים. כשחשבתי על פריטים לעונה הזו, עדיין לא התרשמתי שצריך לעבוד לארוך. הרי לעיתים בנובמבר אנו עדיין מסתובבים עם כפכפים.

לחולצה הקצרה, אך המעט עוטפת הזו, קראתי חולצת גבעול, וגולת הכותרת שלה היא העיבוד המקיף את קו צווארה. עיבוד - טכניקה שלכבודה הכנתי את המדריך המצולם הזה. אז מה זה עיבוד? הכוונה לחתיכת בד המופנית לצד הפנימי של הבגד וסוגרת את הקצה של הבד. החתיכה הזו תהיה, לרוב, בצורה זהה לחלק עצמו, רק צרה יותר. היא נותנת גימור נקי ועדין שנראה סופר מקצועי. שנתחיל? המדריך ילווה, כמובן, את כל תהליך הכנת החולצה מ ה ה ת ח ל ה…

נתחיל מלגזור את הבד על פי הגזרה של החולצה במידה הרצויה. מקפלים את הבד אמרה לאמרה כשצד ימין (הצד היפה, החיצוני) פונה כלפי פנים ומחברים את הגזרה עם סיכות לפי הסימונים.

אם אתם מעוניינים להאריך מעט את גוף החולצה, עושים זאת כך: מודדים מרחק שווה מהגזרה המקורית לאורך קו המכפלת ומחברים לתפר הצד.

מציירים את המתפרים בקדמי ובגב על צד שמאל של הבד (זה שפונה אלינו אם הנחנו נכון את הבד בזמן הקיפול).

דרך ידידותית להעביר את קודקוד המתפר מהגזרה לבד - באמצעות סיכה

את הפיקים, אותם סימונים קטנים שמראים לנו איזה חלק מתחבר לאן מסמנים על הבד באמצעות גזירה קטנה (2-3 מ״מ).

כך זה נראה אחרי שסגרנו את המתפר באמצעות סיכות בחלק הגב.

וכך זה נראה בחלק הקדמי. מקפלים את המתפר כך שצד ימין של הבד (הצד היפה) פונה פנימה ומצמידים קו אחד של המתפר לקו השני באמצעות סיכות. תופרים בדיוק על הקו. תוכלו גם להעזר בסרטון הזה על מנת להבין טוב יותר כיצד סוגרים מתפר.

והנה אנו מגיעים לחלקו הראשון של הטיפול בעיבוד. בגזרה זו ישנם שני עיבודים, קדמי וגב. הקדמי מופיע פעמים ואילו חלק הגב מופיע פעם אחת כיוון שהוא גזור על כפל בד. לשלושת החלקים (שני קדמיים וגב) נגזור פליזלין או שרמז זהה בצורתו לגזרה ונדביק בעזרת גיהוץ על מנת להקשיח מעט את החלק. פליזלין או שרמז, אגב, הם סוגים שונים של דביקונים הנדבקים לבד על ידי גיהוץ בחום ומעבים אותו מעט. משתמשים בהם בד״כ בצווארונים, ג׳קטים, קלפות של כיסים וכו׳.

לאחר שהדבקנו את הדביקון ״ננקה״ את הקצה הפנימי של העיבוד (כלומר, את הקו הקצר יותר) בתפר אוברלוק. לחילופין, גם תפר זיגזג יעבוד פנטסטי.

בשלב הבא, נחבר את העיבודים הקדמיים לעיבוד חלק הגב, קו כתף לקו כתף ימין על ימין. את אותו הדבר נעשה בחולצה עצמה. נניח את החלקים הקדמיים על חלק הגב, ימין על ימין (כלומר שהצד היפה של שני החלקים נושק), ונחבר את קו הכתף ואת תפר הצד.

כאשר נצמיד את קו הכתף של הקדמי לגב נגלה שהגב ארוך מעט מהקדמי. לא מדובר בפיספוס, אלא במילוי, ועל כך תוכלו ללמוד עוד בסרטון הזה

לאחר שחיברנו את קו הכתף ניגש לחלק הקעור ונחתוך פיקים קטנים כמו בתמונה. שימו לב שלא להתקרב יתר על המידה לקו התפר. הפיקים צריכים להיות עדינים ואנו חותכים אותם על מנת שנוכל ״להפוך״ את הקו מבלי שתוספת התפר תגביל אותנו. אם לא הבנתם, נסו לגהץ את החולצה או להניח אותה על עצמכם בשלב הזה ותגלו שבאזור הצוואר-כתף יש משיכה והחולצה לא יושבת טוב. לאחר שתחתכו פיקים באיזור הזה קו הכתף בחולצה יתהפך כמו שצריך.

הגענו לשלב הנפלא הזה.

עכשיו, ניקח את העיבודים שכבר מחוברים לרצועה אחת, ונניח אותם ימין על ימין על קו הצוואר באופן הזה:

נחבר בתפר את הקו לאורכו.

העיבוד למעשה מחובר כעת לחולצה כמו בתמונה.

נפנה את תוספות התפר לכיוון של העיבוד ונתפור תפר עליון במרחק מילימטר על העיבוד בחלק שקרוב לחולצה, כמו בתמונה.

תפר זה נקרא תפר הפנייה, וכך הוא נראה מצד שמאל של הבד. תוספות התפר מופנות לכיוון העיבוד.

כיוון שגם כאן חלקו של הקו קעור וחלקו קמור נצטרך לחתוך פיקים על מנת להפוך את העיבוד למקומו כמו שצריך. בחלק הקעור נחתוך שוב פיקים קוויים. בחלק הקמור נחתוך משולשים קטנים כמו בתמונה. המשולשים ידללו מעט את תוספת התפר ויאפשרו לה להתהפך כמו שצריך.

וכך זה נראה בסוף :)

על מנת לקבע את העיבוד למקומו אפשר להוסיף תפר חיזוק קצר בקו החיבור של הכתף.

את הגימור לשרוול ניתן להכין בעזרת סרט אלכסון לפי הסרטון הזה:

מקווה שנהניתם. אל דאגה, גם את חצאית המכנס שבתמונה נלמד להכין בקרוב. יש לכם רעיונות נוספים? כיתבו לי ל- gzurot@gmail.com