טישירט חורף

אין לי בעיה עם החורף כאן. באמת שלא. שבע שנים חייתי בניו יורק. שבע שנים בהן קר היה (לי) מספטמבר ועד מאי. אז באמת שאין לי בעיה עם החורף שלנו. אני גם מברכת על כל טיפה של מים שיורדת כאן (התשדיר ההוא של הפנים המתייבשות של רננה רז עדיין חקוק בי) ולא מעזה לקטר על כך שבעשרים יום בשנה (בערך), אני נאלצת לקחת מונית או ללכת ברגל, במקום לרכוב על אופניים. מה שכן הטריד את מנוחתי, עם הגעתו של החורף, היא אבחנה חדשה שהבליחה במוחי תוך כדי שאני שוב לא מוצאת מה ללבוש: אין לנו טישירטס חורפיות. פשוט אין. תסתכלו, למשל, על ערימת החולצות הקצרות שלי. וכשאני אומרת חולצות קצרות, אני מורידה את המכופתרות, הווסטים, הסריגים ואת כל שאר החברים. אני מדברת על ערימת הטישירטס הקצרות שלי. ספרתי מעל שלושים.

גילוי נאות: הערימה מסודרת כך רק בחודשי החורף

בחורף, לעומת זאת, יש לי סוודרים משונים, אפודות וחולצות מכופתרות, וגם כך זה מסורבל להתלבש. אז למה כל כך קשה, אמרתי לעצמי, למצוא כמה טישירטס עם שרוול ארוך?! מי שמצאה כאלו טישירטס (יפות!) שתרים יד ותשלח לי לינק מהר. כן, ב Belle and Sue יש כמה יפות. ראיתי. אבל עדיין מדובר במצרך נדיר.

בשבועות האחרונים הכנתי שלושה סוגים שונים של טישירטס ואני חורשת עליהן. את זו שבתמונה הכנתי בתחילה כטישירט רגילה, ואז, בגרסה השנייה, הוספתי לה צווארון גולף גבוה ופטנטים גבוהים בשרוול. את הגרסה הזו אהבתי יותר, במיוחד בשילוב הבדים הזה. אז המדריך המצולם לפניכן. הגזרה להכנת חולצת טישירט החורף של גזורות כאן. והחורף גם הוא בהחלט כאן.  בשבוע הבא טישירט נוספת, אולי אפילו קלה יותר לביצוע (רמז: קרוז).

נגזור לפי הגזרה (דה!)

נחבר את קו הכתף בשני הצדדים. למי שתופרת עם מכונה רגילה ולא עם אוברלוק, כדאי להחליף למחט דקה המיועדת לסריגים. בנוסף, יהיה עליכן לתפור תוך כדי מתיחה עדינה של הבד (וזאת על מנת לאפשר לתפר עצמו להיות גמיש מעט).

לאחר מכן נחבר את השרוול. נניח את ימין השרוול על ימין החולצה. כדאי לוודא שראש השרוול מתחבר בדיוק לתפר שבקו הכתף. את שאר החיבור (על פי החיצים) כדאי להדק קודם עם סיכות ואז לגשת לתפור. כעת נחבר את תפרי הצד. נניח את החולצה כאשר צידה היפה כלפי פנים, ונחבר בתפר את החולצה לאורך כל צידה, מקצה השרוול ועד לקו המותן בתפר אחד.

עכשיו נותר לחבר את המנג׳טים ואת הצווארון. ראשית נקפל אותם לאורכם (לאורך הפסים שעל הבד), ימין על ימין, ונחבר בתפר. נהפוך רק חצי דרך (כמו בתמונה).

כעת נחבר את המנג׳ט לקצה השרוול כאשר כל הקצוות מחוברים יחד בקצה (תמונה). באותה הדרך נחבר גם את הצווארון.

את המכפלת אפשר לסגור בתפר רגיל. לחילופין, ניתן לגזור רצועה דקה נוספת מהבד של הצווארון והמנג׳טים (רצוי בד ריב) ולחבר באופן דומה. הרצועה צריכה להיות קטנה יותר מהיקף החולצה. בכמה? שאלה טובה. לי יצא בכ- 20 ס״מ מסך כל ההיקף, אבל זה תלוי בבדים בהם בחרתם להשתמש. מומלץ לגזור רצועה לפי היקף החולצה, ואז למתוח אותה ולראות כמה צריך להוריד.

צווארון מוסיף המון אז תתחדשו ותהנו, ואל תשכחו לשלוח לי תמונות של החולצות שהכנתן ל- gzurot@gmail.com סופ״ש נעים!

קרוז טישירט

את הטי-שירט הראשונה שלי אני כנראה לא באמת זוכרת. אבל את זו שקניתי בעצמי, מכספי הראשון שהרווחתי באופן עצמאי, ואשר שימשה אותי נאמנה כמה קייצים בנעוריי - אותה אני זוכרת היטב: טי-שירט של מאווי, בצבע פיץ׳ ורדרד, עם הדפס גדול על הגב ועוד הדפס קטן מלפנים של העיגול השחור והצורות הקטנות הצבעוניות שבתוכו. היום כנראה שלא תתפסו אותי עם אחת כזו, למרות שהתחלתי בקיץ הקודם לעשות סאפ (חתירה בעמידה על גלשן גדול עם משוט, חוויה לא נורמלית) כרגע אני עדיין לא עוטה על עצמי בגדי גלישה בשעות הפנאי. מה שכן, קיים סיכוי טוב מאוד למצוא אותי משוטטת ברחובות תל אביב עם טי-שירט פסים.

קרוז טי-שירט של גזורות - ללא תפר מיותר

אין כמו טי-שירט פסים טובה כדי להתחיל איתה את הקיץ. והקיץ שלנו דורש יותר מטי-שירט אחת. אחת לכל יום אפילו. את הטי-שירט הזו הכנתי לעצמי כבר לפני כמה שנים, ובכל קיץ אני מתחדשת, ומכינה אותה בבד פסים חדש. פסים זו אהבה גדולה שלי. הם משדרים נינוחות, אלגנטיות לא מתאמצת ותמיד מעבירים תחושה שהם בעצם חלק מקרוז קולקשן רענן. הצבעים השליטים הם שחור לבן, כחול לבן, אדום לבן ושלל קומבינציות ביניהם. את הגזרה הספציפית הזו ניתן להכין מכל בד (סריג), אבל היא הכי יפה בפסים, כיוון שהגזרה המתחכמת שלה (כולה עשויה מחתיכת בד אחת) גורמת לפסים לשבת ישר מקדימה ולהפגש בצורת ווי מחמיאה בגב. היא עשויה משלושה תפרים בלבד, כך שהסיפוק שבלהכין אותה הוא ממש מיידי. טי-שירט פסים של גזורות - הפסים בגב מקבלים משמעות חדשה

הפעם המדריך כולו מובא לפניכם, ואת הגזרה לחולצה תוכלו למצוא כאן. הבד כדאי לבחור בבד טריקו או בבד סריג כותנה עם מעט לייקרה. מדובר בחולצת טי-שירט וחשוב שהיא תהיה נוחה ונעימה על הגוף.

הגזירה והגזרה לאחר שהדפסנו את הגזרה ובחרנו את המידה הרצויה, נקפל את הבד כאשר צד ימין שלו (הצד היפה, החיצוני) כלפי פנים. על מנת לקבל תוצאה טובה במיוחד כדאי להקפיד ולהניח את הפסים ממש אחד על השני. את הסימון של קפל הבד (xxx) נניח על הקצה המקופל של הבד. נחבר בסיכות או נניח משקולות מסביב (גם תפוזים עובדים מצוין כמשקולת) ונגזור מסביב.

הנחת הגזרה על הבד המקופל גזירה מסביב לפי קצה הגזרה. הגזרה כוללת תוספת תפר של 1 ס״מ.  התפירה הפסים כבר מונחים יפה האחד על השני, ולכן, לפני שנרים את הבד מהשולחן, נחבר בסיכות את קו אמצע הגב וניגש לתפור אותו ראשון. <

לפני שמרימים את הבד מהשולחן נתפוס את הפסים בקו הגב ונחבר בסיכות אחד לשני וכך זה נראה לאחר החיבור. פנטסטי.  לאחר שקו אמצע הגב מחובר, כבר מתחילים לראות את החולצה, ולמעשה כמעט כל שנותר, הוא להניח את החולצה קדמי על גב ולחבר את תפרי הצד. בגזרה סימון קטן של פיק לחיבור, אשר עוזר לתפור את הקו בצורה מדויקת. נחבר את תפרי הצד כאשר החולצה מונחת ימין על ימין (הצד היפה לצד היפה). פיק קטן שעוזר לחבר את תפרי הצד במדויק

בגדול סיימנו, נותרה רק שאלת הגימורים. ניתן להשאיר את הטי-שירט גזורה, כיוון שבד סריג אינו נפרם בקצוות, ומה שיקרה הוא שהקצוות פשוט יתגללו מעט בקצה. אבל אם חשקה נפשכם בגימור מעט יותר מקצועי, ישנם מספר דברים שניתן לעשות. הדבר הפשוט ביותר הוא לתפור תפר אוברלוק רגיל (3 חוטים) או תפר זיג זג במכונה רגילה סביב קצוות הבד. אח״כ לגהץ את רוחב המכפלת הרצוי, לחבר בסיכות ולתפור עם המכונה (מעט במתיחה). כיוון שהבד גמיש לא צריכה להיות בעיה לקפל את קצוותיו.

אוברלוק או זיג זג בקצוות הבד גיהוץ המכפלת

ניתן לחבר לקצוות הבד סרט גמיש קנוי מכל מיני סוגים. הסבר מתאים תוכלו למצוא בסרטון שהכנתי לתפירת בגד גוף (לינק) וכבר עלה כאן בעבר.

אופציה נוספת וקשה יותר לביצוע היא לחתוך סרט נוסף מהבד ברוחב 3-4 ס״מ ובאורך של כמה ס״מ פחות מהיקף מפתח הצוואר. את הסרט נקפל לאורכו ונתפור אותו במתיחה כאשר הקצה המקופל פונה החוצה לכיוון החולצה. במקרה כזה יהיה קל יותר להרכיב קודם את הסרט ואז לסגור את קו אמצע הגב.  אם יש לכם שאלות, בקשות או הצעות לדברים שהייתם רוצים לדעת להכין, אל תהססו לכתוב אלי ל gzurot@gmail.com תהנו מהקיץ!