כל מי שמכירה אותי אפילו קצת יודעת שאת רוב זמני בחודשים האחרונים אני מעבירה בעבודה על פרויקט הגמר שלי (מסיימת תואר שני או טו טו). לכן בזמן האחרון אני גם מעלה פוסטים לעיתים רחוקות יותר מבעבר (כן חבויה פה התנצלות בין השורות).
הכפכפים ההורסים של Jeffery Campbell
לפני שבועיים בערך היתה לי הגשת אמצע, שזה אומר מלא מלא לחץ לפני והתמוטטות פיסית ונפשית אחרי (לישון לישון ועוד לישון). כשסיימתי להשלים שעות שינה, נכנסתי לסטודיו ואיזה יומיים שלושה רק תפרתי לי בגדים, ככה להירגע.
הפעם, במקום להתלבט, חשבתי לפתוח את העניין ולשאול אתכן מה אתן חושבות. לכן החלטתי לצלם את מה שהכנתי, להעלות הכל ולשמוע מה תרצו לראות כגזרה חדשה בגזורות. אז הכנתי הצבעה! כל כך 2017 מצידי.
קרוז טי-שירט פסים (בקרוב!) ומכנסיים רחבי שוליים (רק אם תרצו)
חלק מהפריטים שהכנתי הם מתוך גזרות ותיקות באתר (הקרוז טי-שירט וחצאית גיבורת-העל שתמיד הרגשתי שלא מקבלת את המקום הראוי לה, ולכן עשיתי לה גרסה חדשה בורוד מתקתק וקיצרתי לאורך מידי שיתאים בול לקיץ).
החלטתי לפתוח פינה. פינת הכירו את. כי אני רוצה שתכירו גזורות נוספות.
בעיקר כי הן נותנות גם לי השראה כל הזמן.
אז תכירו את עדי. עדי באום טמיר. עדי היתה תלמידה שלי בקורס תפירה בסטודיו 6b. אחר כך שמרנו על קשר, ולמעשה הפכנו חברות, כשנושאי השיחה בפגישותינו הם בעיקר:
עיצוב - מעבר לזה שעדי היא אדריכלית נוף, היא פשוט בחורה מוכשרת, וכמעט כל דבר שהיא מניחה עליו את ידיה, יוצא מסוגנן להפליא.
ילדים - איכשהו יצא שהגדולה שלי והקטנה שלה באותו הגן.
פילאטיס - עדי גררה אותי לשיעור ביום רביעי בערב ומאז אני שם.
בגדים - בדים, תיקים ועוד המון המון אופנה.
איך היום שלך נראה?
קמה בבוקר- קפה- רצה לעבודה- מתכננת את הפארקים והשכונות של מחר- שלוש כוסות קפה- רצה לאסוף מהגן- מטפסת את שינקין ומשכנעת את עצמי שאין צורך שאכנס עכשיו לקנות עוגיות מקרון/בגדים/פרחים- ארגז החול בכיכר הבימה- עוד קפה- ארוחת ערב- אוספת את ארוחת הערב מהרצפה- פילאטיס- כביסה- קוראת ספר- שלוש מילים עם הבעל- נרדמת.
מתי את מספיקה לתפור משהו?
תמיד יש לי כמה פרויקטים לא גמורים על השולחן. הם נודדים מהשולחן למדפים ומשם לארון אחר, עד שמתפנה לי שעה בשבת, כשבילי ישנה צהריים.
בגזרה של קרוז טישירט אין כמו סטרץ׳ להריון נוח וסופר שיקי, ושימו לב לשרשרת ההורסת!
מה נותן לך השראה?
טוקיו. הייתי שם לפני שנתיים. העוצמה של העיר. הגובה של המבנים, כמויות האנשים ברכבת התחתית, המסכים הענקיים, חלונות ראווה מטורפים, משאיות שמשמיעות מוזיקת פופ יפנית. השילוב של כל הטירוף הזה עם האדיבות היפנית, עם הסדר המופתי שבו העיר מתנהלת ועם הנקיון, מדהים בעיני.
עוד דברים שמרגשים אותי:
מונוכרום, מינימליזם, השקעה בפרטים קטנים, טקסטיל עם הדפסים, טקסטורות, פסים שחור לבן וקיטש.
מתי את מחליטה מה את לובשת בבוקר, ואיך את עושה את זה? אני, למשל, פותחת את הארון שנייה לפני שאני צריכה לצאת, לובשת את הדבר הכי קרוב להגיוני שנראה לי באותו הרגע, ואז מבטיחה לעצמי שפעם הבאה אתכנן מראש. זה אף פעם לא קורה.
בשש וחצי בבוקר אני מנסה לחמוק למקלחת בלי להעיר את בילי. אם זה עובד והיא ממשיכה לישון, אני ממששת את הבגדים בחושך בשקט, ואומרת לעצמי שממילא שמונים אחוז מהם שחורים, אז להדליק את האור לא היה עוזר לי. בדרך כלל זה לא עובד, ואז אני מוצאת את עצמי מתלבשת ומתאפרת כשהיא על הידיים שלי. אחד הדברים האהובים עליה זה להוציא את כל הבגדים שלי מהארון ולהעביר אותם לסלון. אז יוצא שאני רצה בתחתונים בכל הבית בחיפוש אחר ה(קרוז) טי שירט השחורה הספציפית שאני חייבת ללבוש היום.
מי המעצב האהוב עליך?
Hayao Miyazaki - במאי הסרטים היפני. אני מוקסמת מהעולמות שהוא יוצר, מהחן של היצורים שלו, מההרגשה שהכל בסרטים שלו חי, גם מכונות מטוסים וטירות.
על מה את עובדת בימים אלו?
על הבלוג החדש שלי ושל ענבר- BARAD, החלטנו לא לקנות בגדים במשך שנה ולרענן את כל המלתחה שלנו רק עם בגדים שאנחנו תופרות או משדרגות. אני בכלל לא בטוחה שאצליח לשרוד שנה שלמה בלי שופינג...
מה הפריט האהוב עליך בארון כרגע?
חולצה מכופתרת שחורה עם פתח בגב מ TSUMI מותג יפני שלמרבה הפלא, גולף מייבאים לארץ. זו חולצה מכותנה עדינה ורכה, יושבת בול על הגוף והפתח בגב נותן לה טויסט מגניב. היא הולכת עם הכל ויכולה להתאים גם לפגישה חשובה וגם ליום כיף עם חברות.
במשפט, מה הסגנון שלך?
שחור על שחור עם אקסוסוריז מופרכים.
אחרי מי את אוהבת לעקוב ברשת?
אני תמיד מחפשת מישהו חדש לעקוב אחריו. כרגע אני עוקבת אחרי
The selby, והבלוג im on leave של נעה קליין. אני עוקבת גם אחרי a pair&a spare
וכמובן אחרי גזורות! איזה כיף :)
זו היתה פגרה ארוכה הרבה הרבה יותר משתכננתי.
בין הלימודים לבית אני לא מספיקה יותר מדי כרגע.
נכון, מדי פעם אני חומקת ומכינה לי איזה בגד חדש. חלק מהפריטים אפילו תעדתי ויעלו בקרוב, אבל בינתיים אני על אש קטנה.
החיים כפלוס 2 מעט יותר תובעניים משחשבתי אבל טפו טפו טפו אין תלונות.
מה כן עשיתי? ניצלתי את הזמן לשינוי מרענן בלוק של הבלוג, בעזרת האיורים הנהדרים של הגר וורטהיימר (כדאי לכם מאוד לבדוק את הבלוג שלה המלא באיורי אופנה יפיפיים).
אז בצעדי תינוק, שוב לוקחת את המושכות לידיים. מוכנים?
נתחיל עם משהו קליל.
חורפי ומחמם, גם לאייפד מגיע יחס.
אני לא צריכה לדבר בשבחו של האייפד שהפך לי לאח ולרע בכל אותם מצבים בהם אני חייבת לבדוק משהו אבל אין לי כח להסחב/להוציא/להזיז את המחשב. מכיוון שזה הפך כבר לסוג של הכרח, לקחת אותו איתי לכל מקום, ״נאלצתי״ לתפור לו תיק. נו מילא. את התיק הכנתי מלבד אמיתי (לא סינטטי) רך וצמרי, ואת הקלאפה (הכיסוי העליון שסוגר) גזרתי מעור.
אחד הפרוייקטים הקלים והנעימים לחורף.
פשוט לגזור ולתפור. ספרתי שני תפרים בלבד! שניים!
קצת על לבד: לבד הינו הטקסטיל העתיק ביותר! עוד לפני שהאדם למד לארוג או לסרוג הוא למד ללבד. הלבד עשוי סיבים של צמר (בדרך כלל, ישנם עוד סוגי סיבים שניתן ללבד) אשר נדחסו בחוזקה האחד לשני באמצעות מים וסבון.
אגדה אורבנית המספרת על גילויו הראשוני של הלבד, מתארת שניים שברחו, ועל מנת להגן על כפות רגליהם מיבלות ריפדו אותן בצמר. מה שנוצר, בסופו של דבר, מתנועות הרגליים והזיעה הן גרביים מלובדות. אגדה אחרת מספרת כי לתגלית אחראי נוח (ההוא מהתיבה). כאשר נוח הכניס את בעלי החיים לתיבתו, הוא דאג לרפד אותה בצמר. בתום ההפלגה, סיבי הצמר שספגו מיצי שתן, זיעה ואת תנועתם של בעלי החיים עליהם, הפכו לשטיח מקיר לקיר!
הנה סרטון יפיפה על שבט מונגולי המתאר הכנת לבד ובניית בקתה באמצעותו:
והנה כמה פרויקטים מודרנים ששבו את ליבי, גם הם מהחומר האהוב.
אני זוכרת שכשחייתי בניו יורק, בכל שנה הייתי מופתעת מחדש. יום שני הראשון בכל חודש ספטמבר מתחבר לסופשבוע ויוצר סופשבוע ארוך הנקרא לייבור דיי וויקאנד. וביום שלאחר הוויקאנד המדובר קורה דבר משונה: מזג האויר מתחלף בבת אחת. בום, הסתיו מגיע. שבע שנים עקבתי אחר העניין הזה והוא לא איכזב.
קיץ. בום. סתיו.
פשוט כך.
ואצלנו? הסתיו לא נראה באופק, וגם אם יהיה מעט מעונן השבוע, עוד יהיו ימים חמים רבים. כשחשבתי על פריטים לעונה הזו, עדיין לא התרשמתי שצריך לעבוד לארוך. הרי לעיתים בנובמבר אנו עדיין מסתובבים עם כפכפים.
לחולצה הקצרה, אך המעט עוטפת הזו, קראתי חולצת גבעול, וגולת הכותרת שלה היא העיבוד המקיף את קו צווארה. עיבוד - טכניקה שלכבודה הכנתי את המדריך המצולם הזה.
אז מה זה עיבוד? הכוונה לחתיכת בד המופנית לצד הפנימי של הבגד וסוגרת את הקצה של הבד. החתיכה הזו תהיה, לרוב, בצורה זהה לחלק עצמו, רק צרה יותר. היא נותנת גימור נקי ועדין שנראה סופר מקצועי.
שנתחיל?
המדריך ילווה, כמובן, את כל תהליך הכנת החולצה מ ה ה ת ח ל ה…
נתחיל מלגזור את הבד על פי הגזרה של החולצה במידה הרצויה. מקפלים את הבד אמרה
לאמרה כשצד ימין (הצד היפה, החיצוני) פונה כלפי פנים ומחברים את הגזרה עם סיכות לפי הסימונים.
>
אם אתם מעוניינים להאריך מעט את גוף החולצה, עושים זאת כך: מודדים מרחק שווה מהגזרה המקורית לאורך קו המכפלת ומחברים לתפר הצד.
מציירים את המתפרים בקדמי ובגב על צד שמאל של הבד (זה שפונה אלינו אם הנחנו נכון את הבד בזמן הקיפול).
דרך ידידותית להעביר את קודקוד המתפר מהגזרה לבד - באמצעות סיכה
את הפיקים, אותם סימונים קטנים שמראים לנו איזה חלק מתחבר לאן מסמנים על הבד באמצעות גזירה קטנה (2-3 מ״מ).
כך זה נראה אחרי שסגרנו את המתפר באמצעות סיכות בחלק הגב.
וכך זה נראה בחלק הקדמי. מקפלים את המתפר כך שצד ימין של הבד (הצד היפה) פונה פנימה ומצמידים קו אחד של המתפר לקו השני באמצעות סיכות. תופרים בדיוק על הקו.
תוכלו גם להעזר בסרטון הזה על מנת להבין טוב יותר כיצד סוגרים מתפר.
והנה אנו מגיעים לחלקו הראשון של הטיפול בעיבוד. בגזרה זו ישנם שני עיבודים, קדמי וגב. הקדמי מופיע פעמים ואילו חלק הגב מופיע פעם אחת כיוון שהוא גזור על כפל בד. לשלושת החלקים (שני קדמיים וגב) נגזור פליזלין או שרמז זהה בצורתו לגזרה ונדביק בעזרת גיהוץ על מנת להקשיח מעט את החלק.
פליזלין או שרמז, אגב, הם סוגים שונים של דביקונים הנדבקים לבד על ידי גיהוץ בחום ומעבים אותו מעט. משתמשים בהם בד״כ בצווארונים, ג׳קטים, קלפות של כיסים וכו׳.
לאחר שהדבקנו את הדביקון ״ננקה״ את הקצה הפנימי של העיבוד (כלומר, את הקו הקצר יותר) בתפר אוברלוק. לחילופין, גם תפר זיגזג יעבוד פנטסטי.
בשלב הבא, נחבר את העיבודים הקדמיים לעיבוד חלק הגב, קו כתף לקו כתף ימין על ימין.
את אותו הדבר נעשה בחולצה עצמה. נניח את החלקים הקדמיים על חלק הגב, ימין על ימין (כלומר שהצד היפה של שני החלקים נושק), ונחבר את קו הכתף ואת תפר הצד.
כאשר נצמיד את קו הכתף של הקדמי לגב נגלה שהגב ארוך מעט מהקדמי. לא מדובר בפיספוס, אלא במילוי, ועל כך תוכלו ללמוד עוד בסרטון הזה
לאחר שחיברנו את קו הכתף ניגש לחלק הקעור ונחתוך פיקים קטנים כמו בתמונה. שימו לב שלא להתקרב יתר על המידה לקו התפר. הפיקים צריכים להיות עדינים ואנו חותכים אותם על מנת שנוכל ״להפוך״ את הקו מבלי שתוספת התפר תגביל אותנו. אם לא הבנתם, נסו לגהץ את החולצה או להניח אותה על עצמכם בשלב הזה ותגלו שבאזור הצוואר-כתף יש משיכה והחולצה לא יושבת טוב. לאחר שתחתכו פיקים באיזור הזה קו הכתף בחולצה יתהפך כמו שצריך.
הגענו לשלב הנפלא הזה.
עכשיו, ניקח את העיבודים שכבר מחוברים לרצועה אחת, ונניח אותם ימין על ימין על קו הצוואר באופן הזה:
נחבר בתפר את הקו לאורכו.
העיבוד למעשה מחובר כעת לחולצה כמו בתמונה.
נפנה את תוספות התפר לכיוון של העיבוד ונתפור תפר עליון במרחק מילימטר על העיבוד בחלק שקרוב לחולצה, כמו בתמונה.
תפר זה נקרא תפר הפנייה, וכך הוא נראה מצד שמאל של הבד. תוספות התפר מופנות לכיוון העיבוד.
כיוון שגם כאן חלקו של הקו קעור וחלקו קמור נצטרך לחתוך פיקים על מנת להפוך את העיבוד למקומו כמו שצריך. בחלק הקעור נחתוך שוב פיקים קוויים. בחלק הקמור נחתוך משולשים קטנים כמו בתמונה. המשולשים ידללו מעט את תוספת התפר ויאפשרו לה להתהפך כמו שצריך.
וכך זה נראה בסוף :)
על מנת לקבע את העיבוד למקומו אפשר להוסיף תפר חיזוק קצר בקו החיבור של הכתף.
את הגימור לשרוול ניתן להכין בעזרת סרט אלכסון לפי הסרטון הזה:
מקווה שנהניתם. אל דאגה, גם את חצאית המכנס שבתמונה נלמד להכין בקרוב.
יש לכם רעיונות נוספים? כיתבו לי ל- gzurot@gmail.com