חולצת גבעול

>

אני זוכרת שכשחייתי בניו יורק, בכל שנה הייתי מופתעת מחדש. יום שני הראשון בכל חודש ספטמבר מתחבר לסופשבוע ויוצר סופשבוע ארוך הנקרא לייבור דיי וויקאנד. וביום שלאחר הוויקאנד המדובר קורה דבר משונה: מזג האויר מתחלף בבת אחת. בום, הסתיו מגיע. שבע שנים עקבתי אחר העניין הזה והוא לא איכזב. קיץ. בום. סתיו. פשוט כך. ואצלנו? הסתיו לא נראה באופק, וגם אם יהיה מעט מעונן השבוע, עוד יהיו ימים חמים רבים. כשחשבתי על פריטים לעונה הזו, עדיין לא התרשמתי שצריך לעבוד לארוך. הרי לעיתים בנובמבר אנו עדיין מסתובבים עם כפכפים.

לחולצה הקצרה, אך המעט עוטפת הזו, קראתי חולצת גבעול, וגולת הכותרת שלה היא העיבוד המקיף את קו צווארה. עיבוד - טכניקה שלכבודה הכנתי את המדריך המצולם הזה. אז מה זה עיבוד? הכוונה לחתיכת בד המופנית לצד הפנימי של הבגד וסוגרת את הקצה של הבד. החתיכה הזו תהיה, לרוב, בצורה זהה לחלק עצמו, רק צרה יותר. היא נותנת גימור נקי ועדין שנראה סופר מקצועי. שנתחיל? המדריך ילווה, כמובן, את כל תהליך הכנת החולצה מ ה ה ת ח ל ה…

נתחיל מלגזור את הבד על פי הגזרה של החולצה במידה הרצויה. מקפלים את הבד אמרה לאמרה כשצד ימין (הצד היפה, החיצוני) פונה כלפי פנים ומחברים את הגזרה עם סיכות לפי הסימונים.

אם אתם מעוניינים להאריך מעט את גוף החולצה, עושים זאת כך: מודדים מרחק שווה מהגזרה המקורית לאורך קו המכפלת ומחברים לתפר הצד.

מציירים את המתפרים בקדמי ובגב על צד שמאל של הבד (זה שפונה אלינו אם הנחנו נכון את הבד בזמן הקיפול).

דרך ידידותית להעביר את קודקוד המתפר מהגזרה לבד - באמצעות סיכה

את הפיקים, אותם סימונים קטנים שמראים לנו איזה חלק מתחבר לאן מסמנים על הבד באמצעות גזירה קטנה (2-3 מ״מ).

כך זה נראה אחרי שסגרנו את המתפר באמצעות סיכות בחלק הגב.

וכך זה נראה בחלק הקדמי. מקפלים את המתפר כך שצד ימין של הבד (הצד היפה) פונה פנימה ומצמידים קו אחד של המתפר לקו השני באמצעות סיכות. תופרים בדיוק על הקו. תוכלו גם להעזר בסרטון הזה על מנת להבין טוב יותר כיצד סוגרים מתפר.

והנה אנו מגיעים לחלקו הראשון של הטיפול בעיבוד. בגזרה זו ישנם שני עיבודים, קדמי וגב. הקדמי מופיע פעמים ואילו חלק הגב מופיע פעם אחת כיוון שהוא גזור על כפל בד. לשלושת החלקים (שני קדמיים וגב) נגזור פליזלין או שרמז זהה בצורתו לגזרה ונדביק בעזרת גיהוץ על מנת להקשיח מעט את החלק. פליזלין או שרמז, אגב, הם סוגים שונים של דביקונים הנדבקים לבד על ידי גיהוץ בחום ומעבים אותו מעט. משתמשים בהם בד״כ בצווארונים, ג׳קטים, קלפות של כיסים וכו׳.

לאחר שהדבקנו את הדביקון ״ננקה״ את הקצה הפנימי של העיבוד (כלומר, את הקו הקצר יותר) בתפר אוברלוק. לחילופין, גם תפר זיגזג יעבוד פנטסטי.

בשלב הבא, נחבר את העיבודים הקדמיים לעיבוד חלק הגב, קו כתף לקו כתף ימין על ימין. את אותו הדבר נעשה בחולצה עצמה. נניח את החלקים הקדמיים על חלק הגב, ימין על ימין (כלומר שהצד היפה של שני החלקים נושק), ונחבר את קו הכתף ואת תפר הצד.

כאשר נצמיד את קו הכתף של הקדמי לגב נגלה שהגב ארוך מעט מהקדמי. לא מדובר בפיספוס, אלא במילוי, ועל כך תוכלו ללמוד עוד בסרטון הזה

לאחר שחיברנו את קו הכתף ניגש לחלק הקעור ונחתוך פיקים קטנים כמו בתמונה. שימו לב שלא להתקרב יתר על המידה לקו התפר. הפיקים צריכים להיות עדינים ואנו חותכים אותם על מנת שנוכל ״להפוך״ את הקו מבלי שתוספת התפר תגביל אותנו. אם לא הבנתם, נסו לגהץ את החולצה או להניח אותה על עצמכם בשלב הזה ותגלו שבאזור הצוואר-כתף יש משיכה והחולצה לא יושבת טוב. לאחר שתחתכו פיקים באיזור הזה קו הכתף בחולצה יתהפך כמו שצריך.

הגענו לשלב הנפלא הזה.

עכשיו, ניקח את העיבודים שכבר מחוברים לרצועה אחת, ונניח אותם ימין על ימין על קו הצוואר באופן הזה:

נחבר בתפר את הקו לאורכו.

העיבוד למעשה מחובר כעת לחולצה כמו בתמונה.

נפנה את תוספות התפר לכיוון של העיבוד ונתפור תפר עליון במרחק מילימטר על העיבוד בחלק שקרוב לחולצה, כמו בתמונה.

תפר זה נקרא תפר הפנייה, וכך הוא נראה מצד שמאל של הבד. תוספות התפר מופנות לכיוון העיבוד.

כיוון שגם כאן חלקו של הקו קעור וחלקו קמור נצטרך לחתוך פיקים על מנת להפוך את העיבוד למקומו כמו שצריך. בחלק הקעור נחתוך שוב פיקים קוויים. בחלק הקמור נחתוך משולשים קטנים כמו בתמונה. המשולשים ידללו מעט את תוספת התפר ויאפשרו לה להתהפך כמו שצריך.

וכך זה נראה בסוף :)

על מנת לקבע את העיבוד למקומו אפשר להוסיף תפר חיזוק קצר בקו החיבור של הכתף.

את הגימור לשרוול ניתן להכין בעזרת סרט אלכסון לפי הסרטון הזה:

מקווה שנהניתם. אל דאגה, גם את חצאית המכנס שבתמונה נלמד להכין בקרוב. יש לכם רעיונות נוספים? כיתבו לי ל- gzurot@gmail.com

קרוז טישירט

את הטי-שירט הראשונה שלי אני כנראה לא באמת זוכרת. אבל את זו שקניתי בעצמי, מכספי הראשון שהרווחתי באופן עצמאי, ואשר שימשה אותי נאמנה כמה קייצים בנעוריי - אותה אני זוכרת היטב: טי-שירט של מאווי, בצבע פיץ׳ ורדרד, עם הדפס גדול על הגב ועוד הדפס קטן מלפנים של העיגול השחור והצורות הקטנות הצבעוניות שבתוכו. היום כנראה שלא תתפסו אותי עם אחת כזו, למרות שהתחלתי בקיץ הקודם לעשות סאפ (חתירה בעמידה על גלשן גדול עם משוט, חוויה לא נורמלית) כרגע אני עדיין לא עוטה על עצמי בגדי גלישה בשעות הפנאי. מה שכן, קיים סיכוי טוב מאוד למצוא אותי משוטטת ברחובות תל אביב עם טי-שירט פסים.

קרוז טי-שירט של גזורות - ללא תפר מיותר

אין כמו טי-שירט פסים טובה כדי להתחיל איתה את הקיץ. והקיץ שלנו דורש יותר מטי-שירט אחת. אחת לכל יום אפילו. את הטי-שירט הזו הכנתי לעצמי כבר לפני כמה שנים, ובכל קיץ אני מתחדשת, ומכינה אותה בבד פסים חדש. פסים זו אהבה גדולה שלי. הם משדרים נינוחות, אלגנטיות לא מתאמצת ותמיד מעבירים תחושה שהם בעצם חלק מקרוז קולקשן רענן. הצבעים השליטים הם שחור לבן, כחול לבן, אדום לבן ושלל קומבינציות ביניהם. את הגזרה הספציפית הזו ניתן להכין מכל בד (סריג), אבל היא הכי יפה בפסים, כיוון שהגזרה המתחכמת שלה (כולה עשויה מחתיכת בד אחת) גורמת לפסים לשבת ישר מקדימה ולהפגש בצורת ווי מחמיאה בגב. היא עשויה משלושה תפרים בלבד, כך שהסיפוק שבלהכין אותה הוא ממש מיידי. טי-שירט פסים של גזורות - הפסים בגב מקבלים משמעות חדשה

הפעם המדריך כולו מובא לפניכם, ואת הגזרה לחולצה תוכלו למצוא כאן. הבד כדאי לבחור בבד טריקו או בבד סריג כותנה עם מעט לייקרה. מדובר בחולצת טי-שירט וחשוב שהיא תהיה נוחה ונעימה על הגוף.

הגזירה והגזרה לאחר שהדפסנו את הגזרה ובחרנו את המידה הרצויה, נקפל את הבד כאשר צד ימין שלו (הצד היפה, החיצוני) כלפי פנים. על מנת לקבל תוצאה טובה במיוחד כדאי להקפיד ולהניח את הפסים ממש אחד על השני. את הסימון של קפל הבד (xxx) נניח על הקצה המקופל של הבד. נחבר בסיכות או נניח משקולות מסביב (גם תפוזים עובדים מצוין כמשקולת) ונגזור מסביב.

הנחת הגזרה על הבד המקופל גזירה מסביב לפי קצה הגזרה. הגזרה כוללת תוספת תפר של 1 ס״מ.  התפירה הפסים כבר מונחים יפה האחד על השני, ולכן, לפני שנרים את הבד מהשולחן, נחבר בסיכות את קו אמצע הגב וניגש לתפור אותו ראשון. <

לפני שמרימים את הבד מהשולחן נתפוס את הפסים בקו הגב ונחבר בסיכות אחד לשני וכך זה נראה לאחר החיבור. פנטסטי.  לאחר שקו אמצע הגב מחובר, כבר מתחילים לראות את החולצה, ולמעשה כמעט כל שנותר, הוא להניח את החולצה קדמי על גב ולחבר את תפרי הצד. בגזרה סימון קטן של פיק לחיבור, אשר עוזר לתפור את הקו בצורה מדויקת. נחבר את תפרי הצד כאשר החולצה מונחת ימין על ימין (הצד היפה לצד היפה). פיק קטן שעוזר לחבר את תפרי הצד במדויק

בגדול סיימנו, נותרה רק שאלת הגימורים. ניתן להשאיר את הטי-שירט גזורה, כיוון שבד סריג אינו נפרם בקצוות, ומה שיקרה הוא שהקצוות פשוט יתגללו מעט בקצה. אבל אם חשקה נפשכם בגימור מעט יותר מקצועי, ישנם מספר דברים שניתן לעשות. הדבר הפשוט ביותר הוא לתפור תפר אוברלוק רגיל (3 חוטים) או תפר זיג זג במכונה רגילה סביב קצוות הבד. אח״כ לגהץ את רוחב המכפלת הרצוי, לחבר בסיכות ולתפור עם המכונה (מעט במתיחה). כיוון שהבד גמיש לא צריכה להיות בעיה לקפל את קצוותיו.

אוברלוק או זיג זג בקצוות הבד גיהוץ המכפלת

ניתן לחבר לקצוות הבד סרט גמיש קנוי מכל מיני סוגים. הסבר מתאים תוכלו למצוא בסרטון שהכנתי לתפירת בגד גוף (לינק) וכבר עלה כאן בעבר.

אופציה נוספת וקשה יותר לביצוע היא לחתוך סרט נוסף מהבד ברוחב 3-4 ס״מ ובאורך של כמה ס״מ פחות מהיקף מפתח הצוואר. את הסרט נקפל לאורכו ונתפור אותו במתיחה כאשר הקצה המקופל פונה החוצה לכיוון החולצה. במקרה כזה יהיה קל יותר להרכיב קודם את הסרט ואז לסגור את קו אמצע הגב.  אם יש לכם שאלות, בקשות או הצעות לדברים שהייתם רוצים לדעת להכין, אל תהססו לכתוב אלי ל gzurot@gmail.com תהנו מהקיץ!

אלכסון הוא לא אסון

הפעם נשלים את חולצת האביב, ונדבר על מדוע לעיתים אלכסון הוא הדרך הקצרה ביותר. בשבוע שעבר התחלנו לתפור חולצה לכבוד שבועות ובימים שנותרו נוכל להשלים את הפרויקט. על מנת שנוכל לסיים לתפור את החולצה נלמד מהו סרט אלכסון וכיצד נוכל להכין אחד בעצמנו. סרט אלכסון הוא יופי של פתרון לגימור של בגד, או של כל פריט אחר. החוכמה היא לעשות התאמה טובה בינו לבין הפריט וכמובן לתפור אותו כמו שצריך, שזו לא תמיד משימה פשוטה כל כך. סרט אלכסון הוא בעצם סרט הגזור באלכסון לכיוון אריגת הבד, ומכאן גמישותו. אם ניקח בד מכל סוג שהוא ונמתח אותו לאורכו ולרוחבו (בדרך כלל לרוחבו המתיחה תהיה גדולה יותר), הוא ימתח הרבה פחות ביחס למתיחה שלו באלכסון. אם ממש נדייק נראה שבאלכסון מלא (כלומר, ב 45 מעלות לאימרה של הבד) המתיחה תהיה הגבוהה ביותר. מדוע הגמישות חשובה כל כך? כיוון שהיא זו המאפשרת את הרכבתו של הסרט לקווים עגולים המצריכים גמישות כמו קו מותן מעוגל, מפתח הצוואר, מפתח בית השחי וכו׳.

מפתח צוואר מעוגל בחולצת האביב

קיימות שיטות תעשיתיות רבות להכנה ולתפירה של סרט אלכסון. לדוגמא, ישנו בית עסק בשם אלכסון, אליו תוכלו להגיע עם כמה מטרים של בד ותוך מספר ימים לקבל חזרה רצועות של סרטי אלכסון בכל עובי שתבחרו. מאחר ונדרשת כמות גדולה יחסית של בד, מדובר בפתרון המתאים יותר למעצבים המייצרים בכמויות בינוניות או גדולות. ישנו, כמובן, גם שלל סרטי אלכסון שניתן לקנות בחנויות. אחת כזו, המצטיינת במבחר גדול של סרטים, הינה חנות בשם חלום, בנחלת בנימין. בנוסף, ניתן למצוא מיני מכשירים המסייעים בהכנת הסרט וכאלו העוזרים בתהליך הקיפול שלו. לדוגמא, קיימים סוגים שונים של רגליים ותוספות למכונת התפירה המביאים את הסרט כשהוא מקופל לקצה המחט, כך שהתפירה הופכת ממש פשוטה. הסרטים היפים של חלום

אולם, על אף מגוון הפתרונות המתואר לעיל, העניין הוא כזה: כל הרגליים והאביזרים מיועדים למכונת תפירה תעשייתית או סמי-תעשייתית, ולרובנו אין כזו, או את הדגם האחרון המכיל בדיוק את אותה התוספת. לכן, כאשר אנו תופרים פריט יחודי, כמו חולצה או שמלה לעצמנו, הכי כיף, נכון ופשוט זה לבחור את הבד ולהכין בעצמנו את הסרט. על כך בסרטון שלפנינו.

הסרטון מתחיל בהסבר קצר על חיבור קו הכתף בחולצה (בקו הכתף ישנו מילוי, מונח האומר שצד אחד ארוך יותר מהשני, וזה משהו שחשוב לדעת). אך אם רק באלכסון חשקה נפשכם דלגו לדקה 02:18 והמשיכו משם. בעזרת הסרטון תוכלו לתפור את חולצת האביב, את חולצת הציפור וכן את שמלת הטוויגי שלנו. ועכשיו לאלכסון - הסרט

ועוד סרטון קצר ומשובב ששלחה לי אווה וינץ׳ (שהיא, אגב, תופרת מעולה) המסביר איך לגהץ סרט אלכסון ללא כל אביזר נוסף, למעט סיכה אחת.

לסיום, רציתי לשתף אתכן במשהו נחמד שריגש אותי השבוע. במדור סמול טוק בעולם האשה כתבו ופרגנו לגזורות. אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם וכמובן לבקר גם באתר. לכתבה