‏הצגת רשומות עם תוויות גיזרות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גיזרות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 בדצמבר 2014

תיק טוט - כדאי להתפתות

בשלהי החודש התשיעי..   מבלי לשים לב, הזמן רץ, ואני אוטוטו יולדת. לא מדובר בגזרה חדשה, אלא בילדה חדשה. החודש האחרון היה קשה משחשבתי שיהיה, ולכן התעכבתי, כיוון שתכננתי לשחרר את הגזרה הזו מזמן…
אז עכשיו, כשהכל מוכן, ועדיין לא ילדתי כמובן, קבלו את התיק הראשון בסדרה של תיקים שתצא בחודשים הקרובים. הוא מופיע באתר תחת הכותרת ״בקרוב!״ כבר תקופה. אז סילחו לי על העיכוב, הרי הוא לפניכם בתוספת סרטון באורך של כמעט פיטצ׳ר (טוב, הגזמתי, מדובר ב 20 דק׳, אבל עדיין יצא סרטון לרצינים בלבד). 
חידושים והפתעות: פרזולים. מה זה? כל האלמנטים המתכתיים בתיק. את כולם ניתן לקנות בקנולר או באקהאוס (שתי חנויות תל אביביות המתמחות בתחום. כיף להרכיב אותם, ולהרכבתם דרוש מרצע פשוט ופטיש או מכונה נפלאה כמו שלי המופיעה בסרטון.לחילופין, קפיצה קטנה לכל בית עסק בדרום תל אביב המתמחה בכפתורים ובלולאות, דוגמת אלי זייתוני ברחובהשומר 4, ואתם מסודרים.
ניטים: לא רק בצבע אחד.
עור. אף שאני עובדת הרבה עם עור, אני לגמרי בעד דמוי עור על כל סוגיו. בדגם הזה תוכלו לשלב אחד מהשניים ברצועות וברצפת התיק. בכל מקרה, כדאי לוודא שהחומר שבחרתם מספיק חזק ויציב.  בסרטון הדגמתי כיצד להשתמש בהקשחה פנימית. בפועל אתם יכולים לחבר את ההקשחה גם בחלק החיצוני. זה נראה נהדר כשלחלק התחתון של התיק מחוברת חתיכה מעור (גם זה מודגם בסרטון).תכל׳ס, שתי האופציות עובדות מצוין.
הדבר החמוד הזה בתמונה נקרא כפתור משטרה (גם אותו ניתן להשיג היכן שציינתי למעלה). זהו פתרון יפה ואסתטי המתחבר נהדר עם שאר הניטים בתיק.    
האמת שהרעיון לתיק הזה נולד מתיק שרציתי להכין לבן זוגי על מנת שיהיה לו במה לשאת את חליפת הגלישה שלו בדרכו לים וחזרה. איכשהו נוצר תיק סופר נשי שמדבר בשפה אחרת לגמרי. הוא עדיין נושא את חליפת הגלישה באותה שקית של שטראוס, אבל לי יצא אחלה תיק מהסיפור הזה.  
הדבר החשוב ביותר הוא לא להירתע מלהתמודד עם דברים חדשים שאין לכם נסיון בהם. 
אני, לדוגמה, מאוד חששתי להצטלם בחודש תשיעי. והנה, אומנם ישבתי 90% מהזמן, לקחתי המון הפסקות אוכל והיה לי חם בטירוף, למרות שהיה יום קריר וגשום, אבל הצלחתי להפיק סרטון חדש. אז אם אתם לא רואים אותי מספיק, תדעו שזה כיוון שהחלטתי לפנות את הפריים לטובת התיק… 
אז מה בסרטון? 
כיצד מחברים ניטים, תיקתקים ואת כפתור המשטרה. 
כיצד מחברים ביטנה לתיק בצורה מקצועית.
כיצד מקשיחים רצפה של תיק.
ובקרוב יעלה סרטון קצרצר המתאר כיצד מכינים תא פנימי עם רוכסן.
נפגש שוב כשאהיה + 2. 
ב ה צ ל ח ה!!

יום שבת, 1 בנובמבר 2014

חצאית מכנס

חצאית-מכנס הינו פריט לבוש ייחודי אשר ליווה אותי בנעוריי. נזכרתי בו לראשונה כשניתקלתי בתמונתה של בת דודתה של אמי, יושבת על הגדר בחצאית-מכנס סגולה ובגופיית פסים. התמונה לא הפסיקה לקנן בראשי. מעבר לזה שממש רציתי להשיג את אותה חצאית-מכנס ואת אותה גופייה, נזכרתי במגוון חצאיות-מכנס אחרות שהיו לי בתור נערה. כאלו מקורדורויי עם קפלונים עמוקים, כאלו מצמר משובץ, והיתה גם אחת שלמעשה היתה אוברול עם שלייקס חמודים שהתחברו אליה.


בשלב הזה, נכנסתי לפינטרסט ועלעלתי בשלל חצאיות-מכנס בסגנונות שונים, עד שלבסוף נכנסתי למוזה והכנתי אחת בעצמי. בזו שלי יש כיסים וגם קפלון אחד עמוק מקדימה. הכנתי אותה מבד בוקלה נעים ולבטנה בחרתי בבד משי עדין.
את הגזרה לחצאית-מכנס של גזורות תוכלו למצוא כאן

מתוך הפינטרסט של גזורות
אז אם חשקה נפשכם בחצאית-מכנס סתווית שכזו, גשו למלאכה. הורידו את הגזרה ובעזרת סרטוני ההסבר תוכלו לעצב לכם אחת דומה. לנוחיותכם מצורפים שני סרטונים. הראשון מפרט את דרך תפירת הכיס. אגב, סרטון זה שימושי בעבור כל כיס בגזרה שתרצו לתפור. הסרטון השני מדגים כיצד סוגרים את הקפלון בחלק הקדמי. לחיבור רוכסן נסתר בצד שמאל כבר העליתי כאן סרטון הסבר בעבר וכנ״ל לגבי חיבור העיבוד/בטנה, אבל גם הם מופיעים שוב כאן, לנוחיותכם. אגב, אתם לא חייבים לחבר בטנה, גם עיבוד יעשה את העבודה מצוין. אם אתם בוחרים בבד חורפי, כמו צמר למשל, בטנה תוסיף לנוחות ולחמימות של הבגד.
מה עוד מתבשל? אני עובדת בימים אלו על קולקציית תיקים שתעלה בקרוב.. בינתיים גזרו. תפרו ותיהנו, ואל תשכחו לכתוב לי ל gzurot@gmail.com

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

שמלת אחת

השמלה הזו, שמלת אחת מיועדת לבד ההוא, זה שמחכה כבר זמן מה בארון, והוא כל כך יפה שאת חוששת לגזור אותו. הוא כל כך אהוב, שנראה שכל נגיעה עם המספריים עלולה רק להזיק לו. ובכן, השמלה הזו עשוייה כולה מחתיכה אחת של בד (למעשה שתיים, קדמי וגב, אבל בזה זה מסתכם), שהופכת לשמלה אורירית ומתנופפת באמצעות מספר תפרים בלבד. בזמנו, חברתי לספסל הלימודים, המעצבת אודליה ארנולד, נהגה לכנותן שמלות ״חמם והגש״. היא דיברה על שמלות שהיתה הוגה בשבע בערב, ועד שיצאה מהבית לבילוי, כבר היו מוכנות ותפורות. כזו היא שמלת אחת. פשוטה להכנה ומשאירה את הבד שלך במלוא הדרו.
שמלת אחת של גזורות

נתחיל מלגזור את הבד. נגזור אותו פעמיים, פעם אחת לקדמי ופעם אחת לגב. נסמן את כל הקווים המופיעים בגזרה: את אלו של הקפלונים, את פיק הכתף המסמן את החלק של השרוול ואת קו המותן.
סימון הקווים על הגזרה בעט סימון נעלם.
סימון הפיקים של הקפלונים על הבד.
כך נוכל להעביר את הקווים במדויק גם לצד השני של הבד.
נקפל את הקפלונים - נניח קו ראשון על הקו השני כאשר ימין הבד פונה לימין הבד, ונתפור את הקו לאורכו. חשוב לסיים את כל שלושת הקפלונים באותה נקודה.
כך זה נראה לאחר התפירה מצד שמאל של הבד. חשוב לציין, שאני תופרת בחוט ניילון בצבע כהה, על מנת שהתפרים בתמונה יהיו בולטים ככל הניתן, אבל רצוי ומומלץ לתפור עם חוט פוליאסטר רגיל בצבע הקרוב ביותר לצבעו של הבד.
וכך זה נראה לאחר התפירה מצד ימין של הבד. את הקפלונים אנו סוגרים גם בקדמי וגם בגב. בשלב הבא ניקח סרט אלכסון (קנוי זה מצויין, אין צורך להכין) ונכין באמצעותו מסילה בצד שמאל של הבד, אשר תשמש להשחלת סרט גומי. נפרוש את הסרט על קו הסימון שלנו בגזרה, ונתפור אותו בתפר קצה בשני קצוותיו, כמו בתמונה:

כך נראה הסרט תפור מצד שמאל של הבד. החלק המקופל של הסרט פונה כלפי פנים הבד.
בתמונה הבד מקופל לאחר החיבור של סרט האלכסון למקומו. בימין התמונה, ניתן להבחין כיצד נראה הסרט על ימין הבד, ובשמאל התמונה, כיצד הוא נראה על שמאל הבד.


בשלב הזה, נשחיל את סרט הגומי למקומו. אני יודעת שיש מספר רב של טכניקות להשחלת סרט גומי, ושבדרך כלל הוא מקיף את כל הגוף בחתיכה אחת. כאן נראה לי נכון להקל ופשוט לחלק אותו לשני חלקים, קדמי וגב. זה מפשט מאוד את עניין התפירה. כיצד יודעים כמה סרט גומי דרוש? אני מסבירה זאת בפירוט בסרטון הזה בו תופרים חצאית טול. ההסבר מגיע בערך בדקה 5:20. אם לתת גם כאן הסבר מקוצר, העניין הוא כזה: קחי את סרט הגומי והקיפי באמצעותו את מותנייך. הסרט צריך להיות מונח עם מעט מתיחה, אבל גם בצורה שתהיה נוחה לך. תוך כדי שאת מחזיקה אותו במקומו במותן נסי להוריד אותו ממך דרך קו החזה (כאילו את מפשילה את השמלה). הרעיון הוא לוודא שלא הדקנו אותו יתר על המידה, והוא אלסטי דיו על מנת לאפשר לנו לצאת מתוך הבגד בנוחות. לאחר המדידה הוסיפי לו 2 ס״מ ואז חיתכי אותו לשניים. חלק אחד השחילי בחלק הקדמי ואת החלק השני בחלק הגב. הדרך הפשוטה ביותר להשחלה היא באמצעות סיכת בטחון.

לאחר שהסרט הושחל למקומו, נחבר אותו בשני קצותיו לתפרי הצד של השמלה באמצעות סיכה.
כך זה נראה מצד ימין של הבד לאחר שהשחלנו את סרט הגומי. כעת נשתמש שוב בסרט האלכסון, אולם הפעם, על מנת לעבד את קו הצוואר. ניקח את הסרט, נפתח את אחד מקווי הקיפול שלו ונניח אותו, ימין הסרט על ימין הבד קצה אל קצה. התפר צריך לעבור בדיוק על קו הקיפול.
לאחר החיבור נגהץ את התפר פעמיים: פעם אחת כלפי מעלה כמו בתמונה.
פעם נוספת נקפל אותו כלפי מטה ונגהץ שוב כמו בתמונה הזאת. לאחר הגיהוץ השני נחבר את צידו השני של הסרט למקומו בתפר קצה. אתם מוזמנים להיעזר בסרטון: ״איך לתפור סרט אלכסון״. הסרטון מציג טכניקה מעט שונה לחיבור סרט אלכסון, אבל שווה להציץ ולבחור.
כעת נותר לנו לטפל בשרוולים. השרוולים פתוחים בחלקם העליון. למעשה קו הכתף של השמלה מתחבר עד לפיק החיבור, ומנקודה זו ועד לקצה, השמלה נותרת פתוחה. בחלק זה נעשה קיפול דק וכפול על מנת לקבל גימור יפה. נבצע קיפול כפול בכל הפינה העליונה של השמלה, כמו בתמונה:
את הקיפול נסגור בתפר קצה.
עכשיו לא נותר לנו אלא לחבר את קו הכתף ואת תפרי הצד. נתחיל בקו הכתף. כדאי להתאים את הקפלונים של הקדמי והגב אחד לשני.
וכך זה נראה לאחר החיבור. על מנת לחבר את תפר הצד, נניח את חלק הגב על הקדמי, ימין הבד על ימין הבד, ונחבר בתפר. כאשר אנו מגיעים לחלק עם הגומי, מומלץ לוודא היטב שאנו מחברים את הגומי של הקדמי והגב בדיוק באותו הגובה.
מראה השמלה לאחר החיבור מצד שמאל.

מראה השמלה מצד ימין. למעשה השמלה מוכנה. כל שנותר הוא לתפור את המכפלת ו ס י י מ נ ו ! נפרד בברכת שנה טובה, עם קליפ קצר שהכנתי לכבוד השנה החדשה.  
אל תשכחו לבקר בחנות המקוונת של גזורות וגם בפייסבוק.

יום שני, 15 בספטמבר 2014

חולצת גבעול

>
אני זוכרת שכשחייתי בניו יורק, בכל שנה הייתי מופתעת מחדש. יום שני הראשון בכל חודש ספטמבר מתחבר לסופשבוע ויוצר סופשבוע ארוך הנקרא לייבור דיי וויקאנד. וביום שלאחר הוויקאנד המדובר קורה דבר משונה: מזג האויר מתחלף בבת אחת. בום, הסתיו מגיע. שבע שנים עקבתי אחר העניין הזה והוא לא איכזב. קיץ. בום. סתיו. פשוט כך. ואצלנו? הסתיו לא נראה באופק, וגם אם יהיה מעט מעונן השבוע, עוד יהיו ימים חמים רבים. כשחשבתי על פריטים לעונה הזו, עדיין לא התרשמתי שצריך לעבוד לארוך. הרי לעיתים בנובמבר אנו עדיין מסתובבים עם כפכפים.

לחולצה הקצרה, אך המעט עוטפת הזו, קראתי חולצת גבעול, וגולת הכותרת שלה היא העיבוד המקיף את קו צווארה. עיבוד - טכניקה שלכבודה הכנתי את המדריך המצולם הזה. אז מה זה עיבוד? הכוונה לחתיכת בד המופנית לצד הפנימי של הבגד וסוגרת את הקצה של הבד. החתיכה הזו תהיה, לרוב, בצורה זהה לחלק עצמו, רק צרה יותר. היא נותנת גימור נקי ועדין שנראה סופר מקצועי. שנתחיל? המדריך ילווה, כמובן, את כל תהליך הכנת החולצה מ ה ה ת ח ל ה…
נתחיל מלגזור את הבד על פי הגזרה של החולצה במידה הרצויה. מקפלים את הבד אמרה לאמרה כשצד ימין (הצד היפה, החיצוני) פונה כלפי פנים ומחברים את הגזרה עם סיכות לפי הסימונים.
אם אתם מעוניינים להאריך מעט את גוף החולצה, עושים זאת כך: מודדים מרחק שווה מהגזרה המקורית לאורך קו המכפלת ומחברים לתפר הצד.
מציירים את המתפרים בקדמי ובגב על צד שמאל של הבד (זה שפונה אלינו אם הנחנו נכון את הבד בזמן הקיפול).
דרך ידידותית להעביר את קודקוד המתפר מהגזרה לבד - באמצעות סיכה
את הפיקים, אותם סימונים קטנים שמראים לנו איזה חלק מתחבר לאן מסמנים על הבד באמצעות גזירה קטנה (2-3 מ״מ).
כך זה נראה אחרי שסגרנו את המתפר באמצעות סיכות בחלק הגב.

וכך זה נראה בחלק הקדמי. מקפלים את המתפר כך שצד ימין של הבד (הצד היפה) פונה פנימה ומצמידים קו אחד של המתפר לקו השני באמצעות סיכות. תופרים בדיוק על הקו. תוכלו גם להעזר בסרטון הזה על מנת להבין טוב יותר כיצד סוגרים מתפר.
והנה אנו מגיעים לחלקו הראשון של הטיפול בעיבוד. בגזרה זו ישנם שני עיבודים, קדמי וגב. הקדמי מופיע פעמים ואילו חלק הגב מופיע פעם אחת כיוון שהוא גזור על כפל בד. לשלושת החלקים (שני קדמיים וגב) נגזור פליזלין או שרמז זהה בצורתו לגזרה ונדביק בעזרת גיהוץ על מנת להקשיח מעט את החלק. פליזלין או שרמז, אגב, הם סוגים שונים של דביקונים הנדבקים לבד על ידי גיהוץ בחום ומעבים אותו מעט. משתמשים בהם בד״כ בצווארונים, ג׳קטים, קלפות של כיסים וכו׳.

לאחר שהדבקנו את הדביקון ״ננקה״ את הקצה הפנימי של העיבוד (כלומר, את הקו הקצר יותר) בתפר אוברלוק. לחילופין, גם תפר זיגזג יעבוד פנטסטי.

בשלב הבא, נחבר את העיבודים הקדמיים לעיבוד חלק הגב, קו כתף לקו כתף ימין על ימין. את אותו הדבר נעשה בחולצה עצמה. נניח את החלקים הקדמיים על חלק הגב, ימין על ימין (כלומר שהצד היפה של שני החלקים נושק), ונחבר את קו הכתף ואת תפר הצד.
כאשר נצמיד את קו הכתף של הקדמי לגב נגלה שהגב ארוך מעט מהקדמי. לא מדובר בפיספוס, אלא במילוי, ועל כך תוכלו ללמוד עוד בסרטון הזה
לאחר שחיברנו את קו הכתף ניגש לחלק הקעור ונחתוך פיקים קטנים כמו בתמונה. שימו לב שלא להתקרב יתר על המידה לקו התפר. הפיקים צריכים להיות עדינים ואנו חותכים אותם על מנת שנוכל ״להפוך״ את הקו מבלי שתוספת התפר תגביל אותנו. אם לא הבנתם, נסו לגהץ את החולצה או להניח אותה על עצמכם בשלב הזה ותגלו שבאזור הצוואר-כתף יש משיכה והחולצה לא יושבת טוב. לאחר שתחתכו פיקים באיזור הזה קו הכתף בחולצה יתהפך כמו שצריך.
הגענו לשלב הנפלא הזה.
עכשיו, ניקח את העיבודים שכבר מחוברים לרצועה אחת, ונניח אותם ימין על ימין על קו הצוואר באופן הזה:
נחבר בתפר את הקו לאורכו.
העיבוד למעשה מחובר כעת לחולצה כמו בתמונה.
נפנה את תוספות התפר לכיוון של העיבוד ונתפור תפר עליון במרחק מילימטר על העיבוד בחלק שקרוב לחולצה, כמו בתמונה.
תפר זה נקרא תפר הפנייה, וכך הוא נראה מצד שמאל של הבד. תוספות התפר מופנות לכיוון העיבוד.
כיוון שגם כאן חלקו של הקו קעור וחלקו קמור נצטרך לחתוך פיקים על מנת להפוך את העיבוד למקומו כמו שצריך. בחלק הקעור נחתוך שוב פיקים קוויים. בחלק הקמור נחתוך משולשים קטנים כמו בתמונה. המשולשים ידללו מעט את תוספת התפר ויאפשרו לה להתהפך כמו שצריך.
וכך זה נראה בסוף :)

על מנת לקבע את העיבוד למקומו אפשר להוסיף תפר חיזוק קצר בקו החיבור של הכתף.
את הגימור לשרוול ניתן להכין בעזרת סרט אלכסון לפי הסרטון הזה:
מקווה שנהניתם. אל דאגה, גם את חצאית המכנס שבתמונה נלמד להכין בקרוב. יש לכם רעיונות נוספים? כיתבו לי ל- gzurot@gmail.com