‏הצגת רשומות עם תוויות חולצה DIY. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חולצה DIY. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 ביוני 2014

קרוז טישירט


את הטי-שירט הראשונה שלי אני כנראה לא באמת זוכרת. אבל את זו שקניתי בעצמי, מכספי הראשון שהרווחתי באופן עצמאי, ואשר שימשה אותי נאמנה כמה קייצים בנעוריי - אותה אני זוכרת היטב: טי-שירט של מאווי, בצבע פיץ׳ ורדרד, עם הדפס גדול על הגב ועוד הדפס קטן מלפנים של העיגול השחור והצורות הקטנות הצבעוניות שבתוכו. היום כנראה שלא תתפסו אותי עם אחת כזו, למרות שהתחלתי בקיץ הקודם לעשות סאפ (חתירה בעמידה על גלשן גדול עם משוט, חוויה לא נורמלית) כרגע אני עדיין לא עוטה על עצמי בגדי גלישה בשעות הפנאי. מה שכן, קיים סיכוי טוב מאוד למצוא אותי משוטטת ברחובות תל אביב עם טי-שירט פסים.
קרוז טי-שירט של גזורות - ללא תפר מיותר

אין כמו טי-שירט פסים טובה כדי להתחיל איתה את הקיץ. והקיץ שלנו דורש יותר מטי-שירט אחת. אחת לכל יום אפילו. את הטי-שירט הזו הכנתי לעצמי כבר לפני כמה שנים, ובכל קיץ אני מתחדשת, ומכינה אותה בבד פסים חדש. פסים זו אהבה גדולה שלי. הם משדרים נינוחות, אלגנטיות לא מתאמצת ותמיד מעבירים תחושה שהם בעצם חלק מקרוז קולקשן רענן. הצבעים השליטים הם שחור לבן, כחול לבן, אדום לבן ושלל קומבינציות ביניהם. את הגזרה הספציפית הזו ניתן להכין מכל בד (סריג), אבל היא הכי יפה בפסים, כיוון שהגזרה המתחכמת שלה (כולה עשויה מחתיכת בד אחת) גורמת לפסים לשבת ישר מקדימה ולהפגש בצורת ווי מחמיאה בגב. היא עשויה משלושה תפרים בלבד, כך שהסיפוק שבלהכין אותה הוא ממש מיידי.
טי-שירט פסים של גזורות - הפסים בגב מקבלים משמעות חדשה
הפעם המדריך כולו מובא לפניכם, ואת הגזרה לחולצה תוכלו למצוא כאן. הבד כדאי לבחור בבד טריקו או בבד סריג כותנה עם מעט לייקרה. מדובר בחולצת טי-שירט וחשוב שהיא תהיה נוחה ונעימה על הגוף.
הגזירה והגזרה לאחר שהדפסנו את הגזרה ובחרנו את המידה הרצויה, נקפל את הבד כאשר צד ימין שלו (הצד היפה, החיצוני) כלפי פנים. על מנת לקבל תוצאה טובה במיוחד כדאי להקפיד ולהניח את הפסים ממש אחד על השני. את הסימון של קפל הבד (xxx) נניח על הקצה המקופל של הבד. נחבר בסיכות או נניח משקולות מסביב (גם תפוזים עובדים מצוין כמשקולת) ונגזור מסביב.


הנחת הגזרה על הבד המקופל
גזירה מסביב לפי קצה הגזרה. הגזרה כוללת תוספת תפר של 1 ס״מ. 
התפירה הפסים כבר מונחים יפה האחד על השני, ולכן, לפני שנרים את הבד מהשולחן, נחבר בסיכות את קו אמצע הגב וניגש לתפור אותו ראשון.
<
לפני שמרימים את הבד מהשולחן נתפוס את הפסים בקו הגב ונחבר בסיכות אחד לשני
וכך זה נראה לאחר החיבור. פנטסטי. 
לאחר שקו אמצע הגב מחובר, כבר מתחילים לראות את החולצה, ולמעשה כמעט כל שנותר, הוא להניח את החולצה קדמי על גב ולחבר את תפרי הצד. בגזרה סימון קטן של פיק לחיבור, אשר עוזר לתפור את הקו בצורה מדויקת. נחבר את תפרי הצד כאשר החולצה מונחת ימין על ימין (הצד היפה לצד היפה).
פיק קטן שעוזר לחבר את תפרי הצד במדויק
בגדול סיימנו, נותרה רק שאלת הגימורים. ניתן להשאיר את הטי-שירט גזורה, כיוון שבד סריג אינו נפרם בקצוות, ומה שיקרה הוא שהקצוות פשוט יתגללו מעט בקצה. אבל אם חשקה נפשכם בגימור מעט יותר מקצועי, ישנם מספר דברים שניתן לעשות. הדבר הפשוט ביותר הוא לתפור תפר אוברלוק רגיל (3 חוטים) או תפר זיג זג במכונה רגילה סביב קצוות הבד. אח״כ לגהץ את רוחב המכפלת הרצוי, לחבר בסיכות ולתפור עם המכונה (מעט במתיחה). כיוון שהבד גמיש לא צריכה להיות בעיה לקפל את קצוותיו.
 אוברלוק או זיג זג בקצוות הבד
גיהוץ המכפלת

ניתן לחבר לקצוות הבד סרט גמיש קנוי מכל מיני סוגים. הסבר מתאים תוכלו למצוא בסרטון שהכנתי לתפירת בגד גוף (לינק) וכבר עלה כאן בעבר.


אופציה נוספת וקשה יותר לביצוע היא לחתוך סרט נוסף מהבד ברוחב 3-4 ס״מ ובאורך של כמה ס״מ פחות מהיקף מפתח הצוואר. את הסרט נקפל לאורכו ונתפור אותו במתיחה כאשר הקצה המקופל פונה החוצה לכיוון החולצה. במקרה כזה יהיה קל יותר להרכיב קודם את הסרט ואז לסגור את קו אמצע הגב.  אם יש לכם שאלות, בקשות או הצעות לדברים שהייתם רוצים לדעת להכין,
אל תהססו לכתוב אלי ל gzurot@gmail.com תהנו מהקיץ!

יום שני, 2 ביוני 2014

חולצת אביב

אין כמו חולצה לבנה וחדשה כדי לבשר על השינוי. שינוי מזג האויר, שינוי מצב הרוח ושינוי המלתחה… אז רגע לפני שהוא מגיע (הקיץ), קבלו חולצה לבנה וחגיגית שנותר לנו די זמן עד שבועות כדי להכינה. אציין כי הפעם מדובר בפרויקט למתקדמים, או לכאלה שכבר תפרו לפחות כמה פפיונים ושתי כריות :) אין כמו חולצה טובה. כשאני מדמיינת חולצה קלאסית, כך בדיוק אני מדמיינת אותה. היא נראית פשוטה להכנה אבל בזמן ששקדתי על ההדרכה וההסבר הבנתי שמדובר בשלושה פרויקטים שונים. התעקשתי להכניס את הכפתרה הזו (כפתרה, כן, כפתרה, השליץ הזה שבו יושבים הכפתורים). למה? כיוון שהיא הכי יפה! התעקשתי גם על גימור בסרט אלכסון מסביב לצוואר (מה רע בצווארון למען השם?) כי הוא נותן מראה נקי, עדין וחף ממניירות. עם השרוולים כבר לא הסתבכתי, אבל כל מי שתפרה פעם שרוול, יודעת שגם זו משימה לא פשוטה.

הקשת והסיכה היפיפיות מעולמו המופלא של גיא גיל. החולצה של גזורות  

אנקדוטה קטנה: החולצה, מסתבר, היא פריט הלבוש העתיק ביותר בתולדות האנושות, ועד לפני כמה מאות שנים, נחשבה לפריט בסיס צנוע ביותר שלרוב סימל שיוך למעמד הנמוך. לפני שהפכה להיות חולצה כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא שימשה בעיקר פריט תחתון ואינטימי, ורק בשנת 1860 נשים אירופאיות ואמריקאיות החלו ללבוש חולצות. אז כפי שרמזתי, יש כאן הרבה מה ללמוד. על מנת לא להכביד יתר על המידה, חילקתי את הכנת החולצה לשלושה פרקים, בכל פרק אלמנט אחר. קחו בחשבון שכל פרק עומד בפני עצמו ופותח לנו צוהר להמון גזרות אחרות. לאחר שהכנתי את החולצה לצורך צילומים עבור רוני, דוגמנית הבית שלנו, הכנתי אותה גם לעצמי בלבן, וזו הולכת להיות חולצת החג שלי לשבועות. מבטיחה לכן שמעכשיו ועד שבועות יש די זמן להתחייב לפרויקט וגם לעמוד בו. אבל הסיפוק, אוי, הסיפוק שבלבישת חולצת או שמלת חג מעשה ידינו… זה ללא ספק שווה ה כ ל.


 כך היא נראית על רוני דותן ההורסת, בגרסת משבצות לייט.      צילום: מירב בסון   דוגמנית: רוני דותן
ברשת מצאתי סרטון פשוט ונהדר המתאר את תפירת הכפתרה. זוהי, ללא ספק, הגרסה התעשייתית והקצרה ביותר. בנוסף, זו גם הזדמנות עבורי לחשוף בפניכן חוברת של גזורות, כזו המגיעה עם כל פריט ונותנת מענה משלב רכישת הבד המתאים ועד להסברי תפירה מפורטים. כוונתי היא לחוברת ההסבר לשמלת הטוויגי המפורסמת שלנו, בה יש כפתרה זהה עם שפיץ משונן (במקום מלבן בקצה). ניתן להוריד את חוברת ההסבר כאן.

ההסבר בחוברת שמלת הטוויגי מעט שונה ומתאים לכל מי שמכונת אוברלוק ברשותה. לחילופין, ניתן להשתמש בהסבר שהסרטון מציע. ההבדל היחיד הוא, שבסרטון, קצה הכפתרה מתקפל למלבן ולא למשולש. בדגם של שמלת הטוויגי בחרתי בקצה משולש ולכן קיפלתי ותפרתי אותו קודם לכן ואז המשכתי כרגיל.


אז תהנו, תבלו ותכינו את עצמכן לפרק הבא, שבו נדבר על סרט אלכסון - למה כן, מתי עדיף שלא ואיך בכלל תעשי זאת בעצמך. את הגזרה לחולצת האביב תוכלו להוריד כאן, ואת זו לשמלת הטוויגי כאן. וקצת על מה שבדרך… אני עובדת כרגע, בין השאר, על קולקציה של בגדים לילדים. כזו שאפשר לתפור לבד. תוך כדי, וללא כל הודעה מוקדמת, שלפה אמי מהארון שקית ובה שמלות מילדותי, אשר את רובן היא תפרה בעצמה. השתוממתי: מאין היא שלפה את זה ואיך קרה שדווקא עכשיו?! אני מצרפת כמה תמונות של שמלות שפזורות בסטודיו שלי כעת ונותנות לי השראה. אולי גם לכן… עוד תמונות תוכלו למצוא באינסטגרם שלנו @gzurot.