אין כמו חולצה לבנה וחדשה כדי לבשר על השינוי. שינוי מזג האויר, שינוי מצב הרוח ושינוי המלתחה… אז רגע לפני שהוא מגיע (הקיץ), קבלו חולצה לבנה וחגיגית שנותר לנו די זמן עד שבועות כדי להכינה. אציין כי הפעם מדובר בפרויקט למתקדמים, או לכאלה שכבר תפרו לפחות כמה פפיונים ושתי כריות :)
אין כמו חולצה טובה. כשאני מדמיינת חולצה קלאסית, כך בדיוק אני מדמיינת אותה. היא נראית פשוטה להכנה אבל בזמן ששקדתי על ההדרכה וההסבר הבנתי שמדובר בשלושה פרויקטים שונים. התעקשתי להכניס את הכפתרה הזו (כפתרה, כן, כפתרה, השליץ הזה שבו יושבים הכפתורים). למה? כיוון שהיא הכי יפה! התעקשתי גם על גימור בסרט אלכסון מסביב לצוואר (מה רע בצווארון למען השם?) כי הוא נותן מראה נקי, עדין וחף ממניירות. עם השרוולים כבר לא הסתבכתי, אבל כל מי שתפרה פעם שרוול, יודעת שגם זו משימה לא פשוטה.
הקשת והסיכה היפיפיות מעולמו המופלא של גיא גיל. החולצה של גזורות
אנקדוטה קטנה: החולצה, מסתבר, היא פריט הלבוש העתיק ביותר בתולדות האנושות, ועד לפני כמה מאות שנים, נחשבה לפריט בסיס צנוע ביותר שלרוב סימל שיוך למעמד הנמוך. לפני שהפכה להיות חולצה כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא שימשה בעיקר פריט תחתון ואינטימי, ורק בשנת 1860 נשים אירופאיות ואמריקאיות החלו ללבוש חולצות.
אז כפי שרמזתי, יש כאן הרבה מה ללמוד. על מנת לא להכביד יתר על המידה, חילקתי את הכנת החולצה לשלושה פרקים, בכל פרק אלמנט אחר. קחו בחשבון שכל פרק עומד בפני עצמו ופותח לנו צוהר להמון גזרות אחרות. לאחר שהכנתי את החולצה לצורך צילומים עבור רוני, דוגמנית הבית שלנו, הכנתי אותה גם לעצמי בלבן, וזו הולכת להיות חולצת החג שלי לשבועות. מבטיחה לכן שמעכשיו ועד שבועות יש די זמן להתחייב לפרויקט וגם לעמוד בו. אבל הסיפוק, אוי, הסיפוק שבלבישת חולצת או שמלת חג מעשה ידינו… זה ללא ספק שווה ה כ ל.
כך היא נראית על רוני דותן ההורסת, בגרסת משבצות לייט. צילום: מירב בסון דוגמנית: רוני דותן
ברשת מצאתי סרטון פשוט ונהדר המתאר את תפירת הכפתרה. זוהי, ללא ספק, הגרסה התעשייתית והקצרה ביותר. בנוסף, זו גם הזדמנות עבורי לחשוף בפניכן חוברת של גזורות, כזו המגיעה עם כל פריט ונותנת מענה משלב רכישת הבד המתאים ועד להסברי תפירה מפורטים. כוונתי היא לחוברת ההסבר לשמלת הטוויגי המפורסמת שלנו, בה יש כפתרה זהה עם שפיץ משונן (במקום מלבן בקצה). ניתן להוריד את חוברת ההסברכאן.
ההסבר בחוברת שמלת הטוויגי מעט שונה ומתאים לכל מי שמכונת אוברלוק ברשותה. לחילופין, ניתן להשתמש בהסבר שהסרטון מציע. ההבדל היחיד הוא, שבסרטון, קצה הכפתרה מתקפל למלבן ולא למשולש. בדגם של שמלת הטוויגי בחרתי בקצה משולש ולכן קיפלתי ותפרתי אותו קודם לכן ואז המשכתי כרגיל.
אז תהנו, תבלו ותכינו את עצמכן לפרק הבא, שבו נדבר על סרט אלכסון - למה כן, מתי עדיף שלא ואיך בכלל תעשי זאת בעצמך.
את הגזרה לחולצת האביב תוכלו להוריד כאן, ואת זו לשמלת הטוויגי כאן.
וקצת על מה שבדרך…
אני עובדת כרגע, בין השאר, על קולקציה של בגדים לילדים. כזו שאפשר לתפור לבד. תוך כדי, וללא כל הודעה מוקדמת, שלפה אמי מהארון שקית ובה שמלות מילדותי, אשר את רובן היא תפרה בעצמה. השתוממתי: מאין היא שלפה את זה ואיך קרה שדווקא עכשיו?! אני מצרפת כמה תמונות של שמלות שפזורות בסטודיו שלי כעת ונותנות לי השראה. אולי גם לכן… עוד תמונות תוכלו למצוא באינסטגרם שלנו @gzurot.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה