אפקט הפרפר

אני באמת לא יודעת איך זה התחיל. כמה שאני מנסה לחשוב ולנתח את החודשים האחרונים ולחפש את נקודת ההתחלה של האובססיה החדשה של הבת שלי, אני לא מצליחה לשים את האצבע על הרגע המדויק. הרגע שבו כל הפריטים שבארונה הפסיקו לעניין אותה. החולצות עם הכיסים, המכנסיים עם החגורה, הטייטסים עם ההדפסים החמודים והיפים שבררתי במיוחד למענה ברכישות אונליין מגאפ ומנקסט. כלום, הכל יכול ללכת לפח. הכל חוץ משמלות מסתובבות.

למזלי הזמנתי גם שתיים כאלו, אבל הן היו אמורות להכנס לקטגוריה של שמלות שישי/חג/אירועים מיוחדים. לא כאלה שהולכים איתן לגן. מסתבר שהגן הוא הוא האירוע המיוחד המרכזי של השבוע. הגענו למצב האבסורדי, לטעמי, שבו היא לובשת שמלה קיצית על חולצה וטייץ ארוכים. שגעת של צבעים ושכבות ואפס עמידות לקור. אמרתי לעצמי, לא עוד. חייבים לעשות מעשה. נכין שמלות מסתובבות.

הדבר הכי חשוב שגיליתי בזמן שעמלתי על השמלות הוא שכל דבר יכול להפוך לשמלה מסתובבת אם נחבר לו טול משי באיזור המכפלת. ההבנה הזאת גרמה לי ללכת ולקנות את הסווטשירט הכי חם והכי גנרי שיכולתי למצוא. זאת היתה נקודת המוצא שלי. אליה הצטרפו עוד כמה סווטשירטים שכבר היו בארון וידעתי שאין סיכוי שיצליחו למשוך את תשומת ליבה ללא איזה שדרוג קל.

כוכבית: ניתן להכין שמלה מסתובבת גם ללא מכונת תפירה. חוט ומחט ואתם בעניינים. מה צריך? טול משי ואולי עוד בד תחתון לבטנה (ממש לא חייבים). אני השתמשתי בטול לייקרה. סווטשירט טוב ומחמם שלא אכפת לכם לגזור ולהקריב על מנת שיזכה לחיי נצח. ילדה עם ברק בעיניים וכוונות רציניות להסתובב כל כך מהר עד שבנפאל תתחיל סופת טורנדו. מה עושים?

גוזרים את הסווטשירט.

בערך כך. אני מדדתי 10 ס״מ מהקצה התחתון וגזרתי. אפשר לפשפש בארון, לחפש שמלה שיש לה תפר בקו המותן ולמדוד היכן הוא ממוקם ביחס לסווטשירט.

חותכים מלבנים מהטול/ים. המלבן שאני גזרתי היה באורך 30 ס״מ ואת רוחבו השארתי כרוחב הבד. ככל שיש יותר טול השמחה רבה יותר. אפשר לחתוך מספר מלבנים ולחבר בשכבות אחת מעל השנייה.

בשמלה הזו השתמשתי במלבן אחד של טול לייקרה ומעליו טול משי עם נקודות.

ניגשים למכונת התפירה ומכוונים את גודל התך (התפר) לגודל המקסימלי. משחררים מעט את המתח של החוט העליון. תופרים תפר אחד לאורכו של המלבן מבלי לחזק בהתחלה ובסוף התפר. שימו לב שאורכו של המלבן היה במקור רוחבו של הבד. כאן תמצאו הסבר מצולם ומפורט כיצד לתפור תפר כיווץ. אפשר לתפור כל מלבן בנפרד, ואפשר להניח אותם אחד על השני ולתפור את הקצה של שניהם יחדיו. בגדול אמורים לתפור שני תפרים מקבילים כמו בהסבר, אבל אני מיהרתי והסתפקתי בתפר אחד. אם אתם פחות מיומנים לכו על שני תפרים, אל תתעצלו. כאשר אוחזים בקצוות החוטים שנותרו בשולי הבד התפרים הופכים להיות מעין מסילה של וילון, שעליה ניתן להסיט את הבד לכיוון הרצוי וליצור כיווצים עדינים ויפים.

לפני שכיווצתי את הבד קיפלתי אותו לחצי וסימנתי בסיכה. הסיכה עוזרת לחלק את הכיווצים באופן שווה בין החלק הקדמי לחלק הגב.

כמה נעים לכווץ.

ואם בחוט ומחט אתם נעזרים אז אותו הדבר בדיוק, רק ביותר זמן. העבירו את המחט לאחר שהשחלתם בה חוט ארוך מספיק ובמרחק של חצי ס״מ לאורכו של הבד תיפרו תפר פשוט (למעלה למטה).

ניקח את הטולים המכווצים ונתחיל לחבר אותם לסווטשירט מסביב כאשר הקצוות המכווצים נושקים לקו הגזור של המכפלת של הסווטשירט. נניח את הבדים ימין על ימין (הצד היפה של הטול נושק לצד היפה של הסווטשירט) כמו בתמונה. נפזר את הכיווצים באופן שווה ונחבר בסיכות. נתפור...

נגהץ את כל תוספות התפר לכיוון הסווטשירט ונשטיח אותן עם תפר עליון על הסווטשירט.

השמחה בעיניה כשנתתי לה את השמלה, היתה כל כך משכרת, שעדיין מסתובב לי הראש.