האם שנתיים אחרי לידה נחשב עדיין אחרי לידה?
אני גיליתי את האוברסייז בהריון הראשון. לא התעניינתי בגזרות כאלו לפני. הייתי לובשת בעיקר וינטאג׳, ושם אין הרבה אוברסייז. כשהתחלתי לעלות במשקל השמלות הפרחוניות עדיין עלו עלי. אבל מתישהו הן התפקעו. ומתישהו מיד אחרי גם סבלנותי פקעה וחיפשתי להתחבא באיזה אוהל שיהיה לו רק חור לראש להציץ החוצה.
|
|
כאשר חזרתי למשקלי מלפני ההריון התמוגגתי לגלות כמה האוברסייז הזה מחמיא. איך נהניתי להיות שוב אני, ללבוש חולצה בגודל עמלק, ולהרגיש פשוט נפלא בתוכה. עד היום, אם יש משהו שגורם לי להרגיש טוב בבוקר, זה לזרוק על עצמי איזו שמלה רחבת שוליים וארוכה מספיק שסוגרת לי את כל היום. חוץ מזה שזה נראה טוב, זה נוח!! וזה הכי חשוב.
|
|
חולצת החרישה הגדולה, זו חולצה של אביבה זילברמן מאחת העונות הקודמות ושילמתי עליה מחיר מלא. עם זאת, עדיין בא לי לפעמים ללכת אליה ולשלם תוספת כי פשוט לא נעים לי מהחולצה. לא היתה חולצה בהיסטוריה של החולצות שנחרשה כמו זו. לדעתי עם הזמן, אצלי,הפסים השחורים הפכו ללבנים והלבנים הפכו שחורים.
|
|
אז לפני שאתן מתלהבות מהאוברסייזים המעולים של ויקה (שימו לב לקו התפר הגלי שמחבר את הורוד לפיץ׳! אומץ לב). בואו נתחיל משמלה גדולה ורכה עם המון חופש ומקום לתנועה. אגב, הפעם דרגתי ביג טיים וקובץ הגזרה כולל בתוכו 9 מידות, ממידה 36 עד 52! ביקשתן אז קיבלתן.
|
|
מצרכים:
מטר וחצי בד יספיקו. בד סריג נעים וכייפי, רצוי אביבי!! סתם כי כבר שעון קיץ...
עכשיו ככה. אם ברשותך מכונת אוברלוק, עופי כיד הדמיון הטובה עליך ובחרי כל בד בו חשקה נפשך. אם כוונתך לתפור במכונה רגילה, הכל טוב! אפילו מצויין, אבל, לא כדאי ללכת על איזה סימפוניה רכה ונשפכת פשוט כי יהיה לך קשה לתפור. לכי על פרנץ׳ טרי, או על איזה ג׳רסי עם בשר, כזה שאפשר לתפור עם מעט מתיחה. זה ייתן את התוצאה הטובה ביותר. ואל תשכחי להחליף למחט דקה לסריגים (קיימת לכל מכונה באשר היא).
|
|
מתכון:
קל קל וקל.
החלק הקשה הוא להרכיב את סרט הבד סביב מפתח הצוואר, אבל לא חובה! אפשר גם בלי, במיוחד אם בחרתן בד איכותי שמשאיר קצוות קריספים במיוחד.
גזרו את הבד על פי הגזרה לשמלת אוברסייז, במידה הרצויה. שימו לב שפעם אחת גוזרים לפי מפתח הצוואר העליון (לגב) ופעם אחת לפי מפתח הצוואר התחתון (לקדמי). במילים אחרות, המפתח בחלק הקדמי של הגוף נמוך יותר מאשר בחלק האחורי.
|
|
רגע אני סופרת...
שישה תפרים!
|
|
נחבר את קו הכתף בין הקדמי לגב (נכון שאת זה כבר ידעתן?!) ימין לימין.
|
|
נחבר את השרוול. עוד כשהשרוול מקופל לשניים נסמן פיק קטן באמצעו. את הנקודה הזו בדיוק נחבר לקו הכתף שחיברנו ממש עתה, ימין לימין. זה נראה מעט לא נוח, אבל אם מחברים בסיכות זה מסתדר יופי.
|
|
כאשר ראש השרוול מחובר למקומו, נותר לנו לסגור את תפר הצד לכל אורכו, כלומר, מהמכפלת ועד לקצה השרוול. גם כאן, מכיוון שמדובר בתפר מאוד ארוך הייתי מחברת בסיכות.
|
|
זהו. סיימתן. חלקכן תמדדו כעת את השמלה ולא תרצו להוריד. אבל חלק מכן, אני בטוחה, ירצה לחבר את הסרט הזה, שנותן גימור מושלם.
|
|
התפר השביעי:
אז ככה. קודם כל יש למדוד את היקף מפתח הצוואר בקדמי ובגב. רצוי בגזרה ולא על הבד הגזור. עם כל מידה ההיקף גדל מעט. לי למשל יצא 48 ס״מ. מההיקף הזה יש להוריד בין 6-8 ס״מ. לי יצא 42 ס״מ. גזרתי רצועה של 43 ס״מ (תוספת תפר) ברוחב 4 ס״מ. את הרצועה יש לגזור לרוחב הבד (לא לאורכו).
|
|
נחבר את קצוות הרצועה, כך שייווצר בעצם מעין חישוק גמיש. נקפל לחצי לרוחבו ונגהץ.
עכשיו נחבר בסיכות ימין לימין למפתח הצוואר. זהו החלק המאתגר, כיוון שהרצועה קטנה יותר משמעותית מהמפתח ובכל זאת אנחנו צריכים לחבר אותה לשם. איך נעשה זאת? קודם כל נחלק את הרצועה ל- 4 רבעים (פשוט נסמן בסיכות) ונמקם סיכה מול אמצע קדמי, אמצע גב ושני תפרי הכתף. את העודף שנוצר בכל רבע גזרה נחבר תוך כדי מתיחת הסרט בזמן התפירה, כך שכשהוא מתוח הוא מתחבר לשמלה.
|
|
איך תדעו כמה להקטין את הרצועה? קשה לדעת האמת, זה תלוי במתיחה של הבד. אם מדובר בבד סופר נמתח אז הורידו יותר, ואם הבד יציב יחסית, הורידו פחות. הדרך הכי טובה היא לנסות.
|
|
תפרתן שמלה? שלחו לי תמונה! אני אוהבת לשמוע מכן.
|
|